Blue Ecosystems יעוץ סביבתי, בהנהלת ד"ר רחלי עינב - פתח דבר - אמא אדמה

 

רחלי עינב - מגדיר אצות
 
 

 

עברית English 

 



דף הבית >> צמחי בר נאכלים >> פתח דבר - אמא אדמה

פתח דבר - אמא אדמה

 
רחלי עינב, ליקוט צמחי בראני כותבת את השורות האלו במחשב הנייד המוזן מסוללת המכונית. עדיין בהתרגשות שכן זה עתה יצאתי מהאתר הקדום של העיר שבטה. שם בימי שבת או בימי ראשון הלכו לכנסיה לפני 1500 שנה. ואני תוהה בליבי, מה הם אכלו כשחזרו מהתפילה? מעניין גם מה אכלו האנשים הקדמונים שהסתובבו בכרמל, במערות שליד הר הגמל ובעובדיה שעל יד הכנרת? אני לא מאלו שמתרפקים על העבר ואומרים כמה טוב היה פעם, אני מאלו שיודעים להעריך את העובדה שאנחנו לא חיים עד גיל שלושים וחמש, קונים מזון בסופרמרקט וכותבים מאמרים במחשב, בלי מחיקות ובלי העתקות.

הם הדליקו מדורות ללא גפרורים, לבשו בגדים שלא קנו בקסטרו ועדיין היו מאושרים כשהיה להם שפע וכששמעו מילה טובה ממישהו שאהבו, גם הם נלחצו ממה שאמא או אבא אמרו והיו גאים כשהתינוק שלהם קרא להם וצעד את צעדיו הראשונים. האנשים היו כנראה אותם האנשים והצרכים אותם צרכים. רק שעד לפני מאה שנים לא היה כאן חשמל. בבית הישן של סבתא שלי היו הכבלים של החשמל על הקירות, הוסיפו אותם כשזה הגיע לבאר טוביה, כשהיה מספיק כסף להתחבר לרשת.

כשאני נגשת לאכול מצמחי הבר הגדלים בטבע שלנו, אני עושה זאת בדחילו ורחימו. כי אז היו כאן כמה אלפי אנשים והיום כבר יש מיליונים. אנחנו כה רבים, מפני שאנחנו יודעים להכין הרבה אוכל בכל השיטות החקלאיות המשוכללות והמתקדמות. חקלאות זה מצוין, אבל עדיין שומה עלינו לשמור על צמחי הבר. כי הם היו כאן לפנינו ואין לדעת מי יישאר אחרון הם או אנחנו.

אין כוונת הספר להטיף לאנשים צאו ולקטו מן הטבע בהמוניכם, כי אז לא יישאר לבעלי החיים מה לאכול. אנחנו רעבתנים ומפונקים ואוהבים לאכול הרבה, המכוניות שלנו מגיעות לכל מקום ובעיקר כי עלינו לקחת אחריות על הטבע ועל מנת שיישאר ממנו עבורנו לזקנתנו ולבנינו ונכדינו אחרינו.

מטרת הספר היא לאפשר לקוראים לחוש את טעם הבר (יש צמחים שגדלים בשפע ומותר ללקט אותם) ולשמר את הידע איך חיו פעם, למה שימשו הצמחים וגם לשמור אותם שכן לעולם אין לדעת מתי שוב נצטרך מהם משהו.

אני מדמיינת את אותה אישה בבקתה באוהל או במערה, יש לה שתי ביצים ואולי גם יונה והיא צריכה להכין סיר מלא לחמישה ילדים. עם קצת כתמה, וקצת קיסוסית או זלזלת היא תצליח למלא את הסיר. ואם לפני שכתבתי את הספר תהיתי מה יש כאן לאכול, עכשיו אני יודעת את מה שבזמנו ידעה כל אישה. גם בלי ציידים אפשר למצוא אוכל בשטח. במהלך הכתיבה למדתי להעריך את הפינוקים של הטכנולוגיה: סכינים, אש לבשל עליה. אין ספק שלפחות כמו הגלגל והחשמל הם מהווים עליה ברמת החיים וקפיצת דרך משמעותית.

אנחנו אוהבים לאכול את מה שאנחנו רגילים וכך קנו להם מקום בצלחת מינים ספורים ואחרים בכל מקום בעולם. לעיתים רחוקות אנשים מוסיפים לצלחתם מינים שלא הכירו להם הוריהם. כעשרה מתוך למעלה מחמש מאות מינים הנזכרים בספר הם להיטים. כך החלמית, האזוב, הלוף, האספרג, העכובית, הסלק, המרוה והזוטה הלבנה. מינים אחרים פחות טעימים ופחות מקובלים. בכל מקום אנשים אספו את מה שגדל בסביבתם, ועל כן גם מינים פחות נפוצים נאכלו במקומות אחרים.

דבר נוסף שלמדתי הוא על ההתנהלות של האנשים. יש צמחים ש"כולם אומרים עליהם שהם טעימים" למשל מיני הקנרס ומיני החרשף הגדלים בר, טעמתי יותר מפעם אחת ומצאתי שהם מרים למאכל. אין לי הסבר איך מתעורר גל שמועות, אולי מפני שהפנטזיה מתחברת אצלם למינים התרבותיים ואולי מפני שגם להם מישהו אמר משהו פעם. גם ההיפך הוא נכון, יש מינים שיצא להם שם של רעילים או לא טעימים אבל כשהעזתי וטעמתי הם נמצאו ראויים למאכל, ובוודאי אחרי בישול. ייתכן גם שמקור השמועות הוא בעובדה שמדובר באוכלוסיית בר. בצמחיה טבעית רבה השונות בין הפרטים במגוון של תכונות ויתכן שבמקום אחרים, גדלים פרטים שהם פחות מרים ויותר מתאימים.

משהו על התה. האם עצרתם לחשוב כמה נפלאה החליטה? עוד אחד מהפינוקים שבני האדם רכשו לעצמם מרגע שלמדו לבשל. ראשית, היה עליהם להשתלט על האש, אחר כך למצוא או לייצר כלים שאפשר יהיה להניח אותם על האש ולחמם מים. הרתחה של עלי צמחים ואפילו חליטה, מוציאה מהם את התכונות המיוחדות של הצמח ומעבירה אותן למים. ברוב המינים די בעלה קטן כדי להקנות משמעות לכוס מים רותחים. אפשר גם להכין תמציות מרוכזות של תה ולדלל אותן במידת הצורך. בצילומים הפרזתי לרוב בכמות העלים כדי להגביר את הדרמה ולהראות את הצמח, לרוב מספיק עלה קטן וכל אחד ימצא את המינון הנכון עבורו.

ואם הזכרתי את האש, מילה אחת על סכינים. שתי קבוצות של צמחים אפשר לאכול במזרח התיכון ללא חשש: את בני משפחת המצליבים ואת הקוצים של משפחת המורכבים. הגבעולים והעלים שלהם מצוינים. מאז שהנחתי במכוניתי כפפות ומזמרה למדתי להנות מהם. סכין ואפילו היא עשויה מאבן צור משנה את כל התמונה. בעזרתה ניתן לגרד את הגבעולים ולהפתר מהקוצים וכך להנות מעולם התענוגות הגסטרונומיים שנפתח בפנינו.
אמר הנביא ישעיהו " הוֹי כָּל-צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם" ואני אומרת, הוי כל רעב – לכו למים. לעיתים קרובות, בתי גידול של מים, ובמיוחד שורשי הצמחים הגדלים שם, נוחים לאיסוף ועשירים בעמילן: גומא, סוף, נופר, נמפיאה, כף צפרדע. את המרירות מפיגים בבישול. מזלנו שרק באלפי השנים האחרונים למדנו לבשל והאבולוציה של הצמחים המרים לא למדה להתגונן בפני בעלי חיים המבשלים אותם.

אני ממליצה בכל לב לקוראים ללמוד ולהכיר את הצמחים בסביבתם. הכרת הצומח נותנת הרבה ידע על הסביבה והרבה וסיפוק. הדרך הנכונה היא ללמוד אותם אחד אחד ובכל פעם להרחיב את המעגל. כדאי גם להכיר את משפחות הצמחים העיקריות, את חלקם אנחנו כבר מכירים באופן אינטואיטיבי. מטרה נוספת של הספר היא להעביר מהידע שלי על הצמחים, את הידע ליקטתי במשך שנים רבות ממורים ומאנשים נדיבים שפגשתי בדרך והאירו את עיני. הידע מיועד למדריכי טיולים, למורים ולהורים ולכל מי שתאב לדעת קצת יותר על הצמחי שהוא עומד על ידו. כרבע מצמחי ישראל מופיעים בספר.רחלי עינב\ ליקוט צמחי בר, ירבוז, בדואית

אצל תינוקות, המייצגים את הדרישות הבסיסיות שטרם הושפעו מגורמים חיצוניים, יש סלידה מאכילת אוכל מר ואוכל חמוץ. וזאת מכיוון שחמוץ מייצג בוסר ומר מייצג אוכל רעיל. האינפורמציה הזו תעזור לנו גם לזהות צמחים טובים למאכל ולא פחות חשוב, להמנע מאכילה של צמחי רעל. צמחי רעל לעיתים גורמים לכאבי בטן ולבחילות אבל יש מינים שעלולים לגרום למוות. האחריות האישית מוטלת על כל אחד שכן מובן מאליו שאיננו יכולים לקחת על עצמנו כל נזק שתגרמו לעצמכם על ידי אכילה של צמחים.

ועוד משהו, כשהייתי עקרת בית צעירה ביקשתי מחמתי מתכון לעוגת דבש. היא נתנה ברצון: תשימי דבש, כמה שאת רוצה שיהיה מתוק, ביצים, איך שאת רוצה שיהיה גבוה, וקמח כמה שזה לוקח. החיים לימדו אותי שזה מתכון מצויין. וגם בספר זה אני מציעה בניגוד לספרי בישול מקצועיים לנסות ולהתנסות ובעיקר ללכת עם הטעם האישי שלכם. קשה למדוד כמויות ועוצמת הטעם של צמחי בר ועל כן הכמויות המוצעות במתכונים אשר בספר הן בגדר הערכה בלבד ואינן מחייבות כלי מדידה מדויק.
שלכם,
רחלי עינב, 2016. החומר עולה לאויר.

רחלי עינב - ביוגרפיה
בלו אקו סיסטם - החזון
מגוון שירותים - ים
מגוון שירותים - יבשה
פרויקטים ניבחרים


מאמרים ניבחרים

מאמרים עיתונאים
ספרים
דר רחלי עינב - רח' הגת 26 (177) - זכרון יעקב – 30900 - פלאפון - 052-2631645 - פקס-04-6392221 - Email