Blue Ecosystems יעוץ סביבתי, בהנהלת ד"ר רחלי עינב - ציסטנית

 

רחלי עינב - מגדיר אצות
 
 

 

עברית English 

 



דף הבית >> מגדיר אצות >> אצות חומיות >> ציסטנית
 | מגדיר | שפות : עברית English | العربية | צור קשר|
אצות אדומיות | אצות ירוקיות | אצות חומיות
   ציסטנית      Cystoseira C. Agardh, 1821 








סיסטמטיקה
 
סדרת הפוקאים (Fucales) ,משפחת הציסטניתיים (Cystoseiraceae).
פירוש השם
פירוש השם המדעי של הציסטנית (Cystoseira) הוא שרשרת שלפוחיות, והוא מתאר את כיסי האוויר שביצע. השם העברי מחקה את הצליל של השם המדעי ורומז על ציסטות מלאות אוויר המצויות בגוף  האצה.
תיאור
הציסטניות, (ביחד עם הסרגסון) הן האצות הגדולות ביותר בחופינו. לציסטנית מאחז מפותח הקושר אותה למצע, הענפים גליים או משוטחים ולעתים בעלי עורק מרכזי. לציסטניות צורת שיח ענף. ההתמיינות למאחז, "גזע" וענף המכיל   ציר מרכזי ו"עלים" מראה על דרגת התפתחות גבוהה אם כי נמוכה יותר מזו של הסרגסון. רוב  הציסטניות הן בעלות שלפוחיות אוויר, אלו מהוות חלק מהתאלוס דמוי הגבעול ואינן מצויות באברונים נפרדים, כמו אצל הסרגסון.
מידות
צמחי ציסטנית רבים מגיעים לאורך של 20 ס"מ; בבדיקה של כלל האוכלוסייה יש פרטים גדולים יותר שאורכם מגיע אפילו עד חצי מטר.
צבעוניות
לציסטניות גוונים בהירים של חום, קרם, לעתים הגוון אחיד ולעתים מבחינים בכתמים. בתוך המים הן נראות ירקרקות יותר מאשר מחוץ למים, כתוצאה של קרינה חוזרת של כלורופיל a. בהתייבשות מקבל התאלוס גוון כהה יותר.
סימני היכר מיוחדים
קל לזהות את הסוג ציסטנית וקשה יותר להבדיל בין המינים. לצורך הגדרת המין חשוב ביותר לאסוף פרטים שלמים, עם המאחז. בקרבת המאחז נמצאים המפתחות להגדרה. ההגדרה מתבססת על צורת המאחז, מספר ה"גזעים" הנובעים ממנו, צורת הטופול  (התפיחות בבסיס הענפים), והבליטות שביניהם (ראו במפתח להלן).
בית הגידול
רוב צמחי  הציסטנית שניתקל בהם נמצאים בחלקו העליון של תחום הכרית, בדרך כלל במקומות שאינם נחשפים לאוויר בשעת השפל. מיעוטם של המינים הם אצות עומק. לרוב, המינים של המים העמוקים והשקטים הם בעלי "גזע" יחיד, ואילו המינים הגדלים בבתי גידול בעלי זרימה חזקה הם בעלי "גזעים" מספר.
ביולוגיה ורבייה
הציסטנית היא אחת  האצות המרתקות ביותר, מה גם שבהיותה בולטת בשטח ומרכיב חשוב של החברה הימית, הוקדשו לה מחקרים רבים.
הציסטנית, כמו כל בני הסדרה, מתרבה ברבייה מינית בלבד (אואוגמיה) ואין לה נבגים אל-מיניים. על פני התאלוס מוצאים שקעים אשר לעתים מכילים שערות בלבד ולעתים הם מכילים תאי מין זכריים ו/או נקביים. מקומם של אברי הרבייה הוא, לעתים קרובות, כלי עזר חשוב להגדרת המינים.
הסוג מתחלק לשלוש קבוצות הנבדלות זו מזו בדרגת ההתפתחות שלהן, בכמה בחינות. בקבוצה המתקדמת ביותר נמנות ציסטנית ים תיכונית, ציסטנית מזוקנת וציסטנית מצויצת. מינים אלו נבדלים משאר המינים בפרטים שונים וגם במחזור החיים שלהם: העובר אינו נובט במים או על גבי המצע, אלא בגוף הצמח הנקבי. לגאמטות הזכריות גוון אדום שנגרם על ידי פיגמנט מקבוצת הקרוטנואידים; הפיגמנט הוא עינית פרימיטיבית "העין האדומה", שעוזרת להן למצוא את הגאמטות הנקביות ולהתחבר אליהן.
במינים המשתייכים לקבוצות הפרימיטיביות יותר (ציסטנית שטוחה, ציסטנית גבשושית), תאי המין נוצרים על הענפים ומופרשים ישירות למים. לאחר ההפריה נודדת הזיגוטה בגוף המים עד שהיא מוצאת מקום להתיישב בו.
בסלעי קליפורניה מצויים מינים מאובנים רבים מקבוצת הציסטניות, רובם של המינים  האלו נכחד במהלך האבולוציה, אולם חלקם קיים עד היום.
עונתיות ותפוצה
רוב מיני הציסטנית הם רב-שנתיים, אם כי חלק מהענפים נושרים ומתחלפים  לאחר כמה חודשים. בעולם ידועים פרטים מבוגרים מאוד שמגיעים לגיל המופלג של 10 שנים, ואולי יותר. הסוג ציסטנית מאפיין את הים התיכון. כשני שלישים מ40- המינים של הסוג הם אנדמיים לים התיכון או לחלקים שלו. צמחי הציסטנית גדולים יחסית, מפותחים אבולוציונית ומהווים מרכיב חשוב של הסביבה הימית, משל לעצים ביער.
כלכלה ופולקלור
בעבודה שנעשתה במכון לחקר ימים ואגמים בחיפה, על ידי פרידלנדר ובן אמוץ, נמצאו חומרים דמויי הורמונים צמחיים (ציטוקינינים) בתאלוס של הציסטנית. לחומרים אלו יכולת לזרז נביטה של צמחים.
פירוט מינים
בתחום הכרית של ארצנו נפוצים, ככל הנראה, שלושה מינים: ציסטנית שטוחה (Cystoseira compressa), ציסטנית רייס (Cystoseira rayssiae) וציסטנית גבשושית (Cystoseira schiffneri).
מספר מינים שאינם ידועים מחופי ישראל תוארו מצפון לנו מתורכיה או מלבנון, ומדרום לנו ממצרים. אם אכן תיאורים אלו מדויקים, סביר להניח שהמינים נמצאים גם בחופינו אלא שאיננו יודעים להגדירם. המינים האלו הם:
Cystoseira compressa (Esper) Gerloff and Nizamuddin  -ציסטנית שטוחה 
= Cytoseira fimbriata (Desfontaines) Bory
= Cystoseira abrotanifolia C. Agardh
 ציסטנית מקורננת -  (Cystoseira corniculata (Wulfen) Zanardini); 
ציסטנית קוצנית - (Cystoseira spinosa Sauvageau) שחלק מהמינים הנרדפים לוואריאנטים שלה, תוארו גם מחופי ישראל (ראו ערך); 
ציסטנית מצויצת -  ;Cystoseira crinita (Desfontaines) Bory
ציסטנית רפויה - Cystoseira amentacea (C. Agardh) Bory;
וציסטנית מזוקנת - Cystoseira barbata  C. Agardh.
 
אדלשטיין מתארת ממפרץ חיפה את המיןציסטנית סעיפית, Cystoseira platyramosa Ercegovic, שנאסף מעומק רב, עד 80 מ'. לאצה דיסקוס אחיזה קטן והיא גלילית בבסיסה, בערך עד למחצית אורכה, אחר כך הופך התאלוס לשטוח ולמסועף באופן דיכוטומי. לאורכם של הענפים הצדדיים בולט עורק ראשי.
במים העמוקים של הים התיכון ידועים שני מינים, שניהם קטנים יותר מאשר המינים של תחום הכרית: ציסטנית פוקואידית (Cystoseira fucoides Ercegovic = Cystoseira dubia Valiante) וציסטנית סעיפית (Cystoseira platyramosa Ercegovic). גם מינים אלו מתוארים כבעלי ענפים שטוחים ועורק מרכזי עדין.
שני מינים תוארו על ידי כרמין, בשנת 1934:
Cystoseira fibrosa (Hudson) C. Agardh = Cystoseira baccata (Gmelin)
Cystoseira granulata C. Agardh  = Cystoseira nodicaulis (Withering).
ציסטנית ים תיכונית (Cystoseira mediterranea Sauvageau), תוארה ממצרים ומתורכיה.  ציסטנית ים תיכונית לא תוארה עד כה ממזרח הים התיכון או מדרומו ויש ספק בהגדרה, שכן נקל לטעות בינה לבין ציסטנית רפויה (Cystoseira amentacea). לשתיהן מבנה דומה מאוד אבל ציסטנית ים תיכונית  מתייחדת בגזע יחיד. ציסטנית רפויה  הוא מין של מים עמוקים שלעולם אינו נחשף.
 
 
מפתח להגדרת מיני הציסטנית (Cystosera) - בקובץ pdf
 

רחלי עינב - ביוגרפיה
בלו אקו סיסטם - החזון
מגוון שירותים - ים
מגוון שירותים - יבשה
פרויקטים ניבחרים


מאמרים ניבחרים

מאמרים עיתונאים
ספרים
דר רחלי עינב - רח' הגת 26 (177) - זכרון יעקב – 30900 - פלאפון - 052-2631645 - פקס-04-6392221 - Email