Blue Ecosystems יעוץ סביבתי, בהנהלת ד"ר רחלי עינב - חיטת הבר Triticum dicoccoides

 

רחלי עינב - מגדיר אצות
 
 

 

עברית English 

 



דף הבית >> צמחי בר נאכלים >> חיטת הבר Triticum dicoccoides

חיטת הבר Triticum dicoccoides

חיטת הבר Triticum dicoccoides, ליקוט צמחיםהחיטה נמנית על משפחת הדגניים (Poaceae). זו המשפחה שבניה מפרנסים ומאכילים את האנושות מזה אלפי שנים, ארבעה מתוך חמשת מיני המאכל החשובים בעולם הם דגניים: חיטה, שעורה, תירס, אורז והחמישי היוצא מן הכלל: תפוח אדמה.

חיטת הבר היא אחד הצמחים החשובים לאדם אם לא הצמח החשוב ביותר. אחרי עשרות ומאות אלפי שנים של ליקוט ואיסוף מזון מהטבע, האנשים עלו על הרעיון שאפשר לגדל אותה לבד, להשיג יותר מזון ומזון יותר איכותי. הגילוי הזה שינה את פני העולם, אנשים עברו לגור ביישובים קבועים, המליכו עליהם מלכים, פינו זמן לחכמים לשבת וללמוד. ובכל בית, עלתה כמות הילדים שנשארו בחיים שעזרו להורים בשדות והגדילו את מספר האנשים על פני כדור הארץ, מאז ועד היום כל שיכלול בייצור משאבים מרבה את התושבים. מראשית החקלאות חלפו עשרת אלפים שנה או קצת יותר ובזמן הקצר הזה, אחרי מאות אלפי שנים של ליקוט, התפתחה הטכנולוגיה המודרנית שמאפשרת לי לכתוב בנוחיות רבה את הספר שלי במחשב, שבעה ולבושה.

החיטה סיפקה מזון לאדם הקדמון בתקופה הניאוליתית, בתקופת הברונזה ובתקופת הברזל. זה היה הדגן העיקרי באזור הים-התיכוני בתקופת האבות. משערים שמקורם של מיני החיטה בעשבי-בר בעלי גרגרים גדולים אשר משכו את האדם הקדמון לאגור אותם כמזון, ובמרוצת הזמן לזרוע מסביב למקום מושבו. הרבה מצוות בתורה נקשרו בחיטה שנזכרת לפחות שש פעמים בתורה. למשל המצווה מהתורה היא שלא לאכול קלי מהתבואה החדשה בט"ז בניסן קודם הקרבת העומר "וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה עַד הֲבִיאֲכֶם אֶת קָרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם. (ויקרא כג יד)". סיבה טובה להזדרז עם הקרבן..

חיטת-הבר המכונה "אם החיטה", נתגלתה מחדש ע"י אהרון אהרונסון בצפון הארץ, והיא גדלה בר בגליל העליון, בגליל התחתון, באזור הכרמל, בגלבוע, בשומרון וביהודה. חיטת הבר דומה מאוד לזן התרבותי של החיטה הדו-גרגרית. גילוי אם החיטה, על ידי אהרונסון, אגרונום יפה תואר ותושב זכרון יעקב, הראתה לעולם שכאן, במזרח התיכון החלה התרבות המודרנית של האדם. אין ספק שגילוי אם החיטה והביות שלה נעשו במקום שבו גדלה ועדיין גדלה בר בשדות.

בל יקל הגילוי בעינכם, חקלאות זה לא רק למצוא זרעים ולזרוק אותם באדמה. החיטה התרבותית היא מוטציה מיוחדת של חיטת הבר, בעוד שמיני הבר מפיצים את זרעיהם לכל עבר עם ההבשלה, אצל החיטה התרבותית הזרעים נשארים צמודים לשיבולת. התכונה הזו שאולי נראית חסרת חשיבות, מאפשרת לאלם אלומות ולקצור את החיטה במגל ומיעלת את הקציר. לאחר מכן המשיכו (ועדיין ממשיכים) בברירה של זנים טובים למאכל, זנים בעלי גרגרים גדולים, זנים עתירי גרגרים, זנים ננסיים, אבל אלו הפרטים הקטנים, הקפיצה הגדולה היתה כשגילו את החיטה שאינה מתפרקת.

חיטת הבר Triticum dicoccoides, ליקוט צמחים
לא נמנה כאן את כל מיני החיטה, נזכיר רק את החיטה הרכה, חיטת הלחם שמקמחה נאפה רוב הלחם בעולם. קמח זה עולה בתכונותיו על הקמח של כל שאר מיני החיטה, בתהליך האפיה הוא מתנפח והופך את הלחם לרך ונעים למאכל, גם כושר ההנבה שלו עולה על זה של שאר המינים. החיטה הקשה בויתה בסביבות המאה הראשונה לספירה. זהו מין החיטה השני בחשיבותו כיום, והוא השולט בחקלאות המסורתית של כל הארצות הים-תיכוניות. ממנו מכינים מינים רבים של פסטה.

החיטה גדלה כמעט בכל אזורי העולם, והיום יש טכנולוגיות מתקדמות שמלוות את כל שלבי הגידול, מכונות זריעה, ריסוס מתוחכם למניעת חדירה של עשבים זרים לשדות, וקציר באמצעות קומביין שכבר בעת הקציר מבצע את פעולת הדייש, להפרדה בין הזרעים למוץ ומעודפי הירק מכין חבילות חציר למאכל בעלי חיים. סיפורי החיטה ממלאים וימלאו ספרים שלמים ואני אעצור כאן ואפנה למתכונים. במתכון הפעם החלטנו ללכת על הכנת פריקי והכנת פיתה, מאלו שאפשר להכין בשדה, ללא הכנות מיוחדות וללא ידע. אין חבורת ילדים שלא תהיה מאושרת לאכול אותן אפילו קצת נשרפו.
חיטת הבר Triticum dicoccoides, ליקוט צמחיםחיטת הבר Triticum dicoccoides, ליקוט צמחים







הכנת פריקי

חומרים:
גבעולי חיטה ירוקים
מדורה

הכנה:
הזמן הנכון להכנת פריקי הוא כאשר השיבולים מלאות (ניתן לחוש את הגרגרים) אבל עדיין ירוקות (בסביבות שבועות). לעיתים קרובות תמצאו פרטים ירוקים בשולי השדה שכבר הצהיב. בינתיים מדליקים מדורה (אפשר בבית על הגז, הטעם דומה), זהירות במדורה, כיוון שהכל יבש, כולל שדה החיטה שממנו ליקטנו, שחס וחלילה לא תפרוץ דליקה. שורפים את השיבולים באש, עד שנשרפים המוצים והשיבולת משחירה. מוציאים מהאש ועוברים לשלב הבא.
פרוק החיטה (ומכאן השם פריקי). ממוללים את השיבולים בידיים, מעיפים את המוץ בנשיפה או בטלטול ונשארים עם גרעינים קלויים. טעים מאוד לאכול אותם מיד ואפשר לשמור אותם לתבשילים, למשל למילוי של בשר או של פלפלים.

חיטת הבר Triticum dicoccoides, ליקוט צמחים, פריקיחיטת הבר Triticum dicoccoides, ליקוט, יאיר שרון
חיטת הבר Triticum dicoccoides, ליקוט צמחים, פריקי,















מתכון פשוט להכנת פיתות

חומרים
:
קמח
מים
קצת מלח

הכנה:
בכלי או על משטח סלע מערבבים את הקמח והמים עד שמתקבלת עיסת בצק שאינה נדבקת לידיים. מתבלים בקורט מלח. יוצרים מהבצק כדורים ומניחים אותם לתפוח מעט בזמן שמתקינים את האש. מניחים על המדורה פח חלוד וחוזרים לבצק.
לשים מעט את הבצק ואז שוטחים אותו בעזרת בקבוק (המשמש כמערוך) או פשוט באצבעות. לאחר שהבצק דק לשביעות רצונכם מניחים אותו על הפח הלוהט ולאחר שהוא משחים הופכים אותו לצידו השני.

רמזים לשכלולים: אפשר לקנות סאג' (קימורית), אותה כיפת ברזל ולהניח אותה על האש, יש גדולה ויש קטנה יותר שקל לשאת אותה גם לשטח. בשווקים (למשל בשוק באר שבע) הן זולות מאוד ובחנויות של תיירים קצת יקרות יותר. פינוקים קלים לבצק (על שמרים לא נדבר כאן) להוסיף קצת סוכר ואז הפיתה תשחים טוב יותר, או להוסיף מעט שמן תירס לבצק, משפר את הטעם.

עונות לאיסוף והכנה: פריקי מאי-יוני, פיתות כל השנה (בתנאי שאגרתם קמח בקיץ).
כתבה וצילמה ד"ר רחלי עינב, אסף והדליק את האש לקראת הקליה, יאיר שרון.
חיטת הבר Triticum dicoccoides, ליקוט צמחים, פיתה,חיטת הבר Triticum dicoccoides, ליקוט צמחים, חיטת הבר Triticum dicoccoides, ליקוט צמחים, פיתהחיטת הבר Triticum dicoccoides, ליקוט צמחים, פיתה

רחלי עינב - ביוגרפיה
בלו אקו סיסטם - החזון
מגוון שירותים - ים
מגוון שירותים - יבשה
פרויקטים ניבחרים


מאמרים ניבחרים

מאמרים עיתונאים
ספרים
דר רחלי עינב - רח' הגת 26 (177) - זכרון יעקב – 30900 - פלאפון - 052-2631645 - פקס-04-6392221 - Email