Blue Ecosystems יעוץ סביבתי, בהנהלת ד"ר רחלי עינב - בן חיטה רב אנפין Aegilops peregrina

 

רחלי עינב - מגדיר אצות
 
 

 

עברית English 

 



דף הבית >> צמחי בר נאכלים >> בן חיטה רב אנפין Aegilops peregrina

בן חיטה רב אנפין Aegilops peregrina ליקוט צמחי בר

בן חיטה רב אנפין, חביב עלי, באותם ימים שבהם חסינו מתחת לכנפיו של פרופ' יואב ויזל ז"ל. משה זילברבוש עשה את עבודת הדוקטור שלו על אקוטיפים של המין, ומדי פעם היינו יוצאים ביחד לשטח. מבחינתי האישית הסוביקטיבית, בן חיטה רב אנפין הולך ביחד עם הגילוי האינטלקטואלי על המגוון והחשיבות של משפחת הדגניים (Gramineae). לעיתים קרובות אנחנו תוהים מה החשיבות של מחקרים תאורטיים שנערכים על צמחים בביולוגיה. אולם במקרה של בן חיטה רב אנפין תשומת הלב שהוקדשה לו הצדיקה את עצמה.

בן החיטה הוא סוג במשפחת הדגניים (Poaceae), הסוג קרוב לחיטה אבל אין חשש לטעות בין המינים. קל מאוד לזהות את השיבוליות של ה"בן חיטה" כל שיבולית מכילה 2-8 פרחים, לרוב התחתונים פוריים והעליונים מנוונים. הגלומות רחבות ומסתיימות בשיניים או במלענים. המלענים פונים כל אחד לכיוון אחר ועל כן יוצרים צורה אופינית לסוג. קל לזהות את הסוג ולזיהוי המינים צריך להשקיע מאמץ נוסף. בן חיטה רב אנפין הוא מין גדול יחסית ולהערכתי הנפוץ ביותר. הוכחה אחת לקרבה של בן החיטה לחיטה היא שבחלק מהמקרים אפשר ליצור ביניהם צאצאים פוריים, הוכחה נוספת היא האהבה שרוחשים בני האדם לקמח המופק מהם.

בן חיטה רב אנפין הוא מין בעל תפוצה עולמית רחבה, הוא מכיל מספר חזרות של הגנום, 2 ,3, 5 סטים של כרומוזומים (n=7), בנוסף הוא בעל יכולת הפריה עצמית, תכונה שמגינה גם היא על יציבות התכונות שלו.

יחידת התפוצה של בן חיטה נושרת כיחידה אחת ואינה מתפרקת, שניי המאפיינים האלו יוצרים אוכלוסיות מקומיות בעלות אוסף של תכונות שמתאים אותן לבית גידולן ומשנה אותן זו מזו. מינים שונים של בן חיטה (בישראל גדלים תריסר מינים) הם לעיתים בעלי יכולת הפריה הדדית מה שמלמד שבעבר היה להם אב משותף. יצירה של קבוצות מאופיינות גנטית נקראת אקוטיפים, גם אם הם נראים דומים הם לעיתים קרובות נבדלים זה מזה בתכונות פיזיולוגיות ומי שירצה לדעת יותר יחפש את עבודותיו של משה זילברבוש.

המרכז הוולקני, המכון למדעי השיח יצא עם פיתוח של זן חיטה מקומי ישראלי, שהקמח שלו הוא בעל איכות אפיה גבוהה (2006). הזן עבר מבחני התאמה וכיום זורעים אותו באופן מסחרי ברחבי הארץ. הזן החדש של החיטה נקרא "בר ניר". הזן החדש בא לענות על ריכוז נמוך יחסית של גלוטן בחיטה המקומית ש נגרם הן בשל מגבלה גנטית והן בשל פגיעה של פשפש הקמה (Eurogaster integriceps) שגורם להתססת הגלוטן. כתוצאה מהמחסור נפסלו אלפי טון של חיטה שגדלה בארץ ובעקבותיו חלה ירידה חמורה ברווחי החקלאים.

מחקרים גנטיים ורבים כאלו נערכו על החיטים המשמשות למאכל מראים שחיטת הלחם וכן החיטה הקשה המשמשת להכנת פסטה מכילים בגנום המשולש שלהם גם סט אחד של גנים של בן חיטה (מינים שונים). המציאות של מיני הבר עד היום בשדות מאפשרת ללמוד על העבר המשפחתי של צמחים חשובים אלו. ומאפשרת לקבל זנים עמידים למחלות מיצירה מחודשת של השילובים הללו עם אקוטיפים עמידים שנמצאים בשפע בשדות הבור.

מיני הבר של בן החיטה, בהשוואה לחיטה, לא נוחים לאסיף, אבל המינים הגדולים יותר כמו בן חיטה רב אנפין נאכלים בשעת מצוקה. יש לאסוף את הזרעים לאחר שהשיבוליות התמלאו לדוש אותם ולאכול כמו שהם או לטחון ולאפות. נקווה שלא נגיע למצוקה הזו שוב שתאלץ אותנו לאסוף ולדוש אותם.

ובכן – כיצד בא בן חיטה רב אנפין לשרות האנושות? בשנים האחרונות פיתחו ממנו ובעזרתו את הזן שנקרא בר ניר שהוא עשיר מאוד בגלוטן. הזן החדש מקדים להבשיל לפני שפשפש הקמה תוקף את הצמח ומונע ממנו להוריד את איכות היבולים. הזרעים של "בר ניר", התקבלו אחרי רצף של הכלאות ברובן היה התא של הבן חיטה ההורה הנקבי ועל כן תרם את הציטופלסמה של התא. עוד פרטים של הזן ועל התהליך מצויים בספרות המדעית ויש פרסומים מפורטים גם בעברית, חפשו אחר מאמרים של ד"ר אורי קושניר שבעבודתו נעזרתי.

בן חיטה רב אנפין ממשיך לגדול גם בבתות, בתות-ספר, ומהווה צומח ערבות בעיקר במדבר יהודה. הוא מופיע בריכוזים גדולים ואם עד אתמול לא התייחסתם בכבוד הראוי למיני דגניים בשטח, היום היום להתחיל, הסוג ועם המינים נפוצים למדי וקלים יחסית לזיהוי וחשיבותם לטבע ולאנושות רבה מאוד.

התלבטתי איזה מתכון להציע כאן שהרי כולנו משתמשים כבר מספר שנים בקמח מהזן בר ניר מבלי לדעת שהוא נושא בתוכו גנים ותכונות של בן חיטה. אבל אני מתרפקת על המסורת ומציעה דייסה מתוקה. ואם לא אספתם ודשתם בן חיטה, המירו את הגרעינים בגרגרי חיטה..

תבשיל רועים בן חיטה רב אנפין Aegilops peregrina ליקוט צמחי בר

חומרים:
כוס וחצי זרעים שנידושו.
50 גרם חמאה
סילאן או דבש

הכנה:
אוספים יחידות תפוצה ודשים מהן את הזרעים. את הזרעים שומרים לבוקר. בבוקר מכים על הזרעים באבן או בריחיים כדי לגרוס אותם ולקצר את משך הבישול.
קוצצים את הבצל לקוביות קטנות ומאדים בסיר עם חמאה. מוסיפים את הגרעינים הגרוסים לסיר, מתבלים במעט מלח ומטגנים כמה דקות. מוסיפים מים רותחים, מערבבים ומכסים, מבשלים על אש קטנה כ-20 דקות או עד שמתרכך. לפני ההגשה מוסיפים סילאן, או דבש ומגישים. מתאים לילדים ולשוחרי בריאות אדוקים.

עונות לאיסוף ולהכנה: קיץ ואם נשארו זרעים באמתחת גם יום חורף קר וגשום יתאים.
כתבה צילמה ובישלה, ד"ר רחלי עינב.

רחלי עינב - ביוגרפיה
בלו אקו סיסטם - החזון
מגוון שירותים - ים
מגוון שירותים - יבשה
פרויקטים ניבחרים


מאמרים ניבחרים

מאמרים עיתונאים
ספרים
דר רחלי עינב - רח' הגת 26 (177) - זכרון יעקב – 30900 - פלאפון - 052-2631645 - פקס-04-6392221 - Email