Blue Ecosystems יעוץ סביבתי, בהנהלת ד"ר רחלי עינב - אבטיח הפקועה - Citrullus colocynthis

 

רחלי עינב - מגדיר אצות
 
 

 

עברית English 

 



אבטיח הפקועה - Citrullus colocynthis

Back
דף הבית >> צמחי בר נאכלים >> אבטיח הפקועה - Citrullus colocynthis

אבטיח הפקועה - Citrullus colocynthis

 
אבטיח הפקועה - Citrullus colocynthis, ליקוט צמחי באבטיח הפקועה הוא צמח מדברי שגדל בעונת הקיץ, זו עונת השנה הנקראת גם עונת המלפפונים. הקיץ הוא הזמן שכולם בחוץ צמאים ואם צמח רוצה שיפיצו את הזרעים שלו אין לו אלא להציע פרי מרווה. כך המלפפונים, כך המלונים, כך האבטיחים. משפחה שלמה שאימצה אידאולוגיה דומה לקידום עסקיהם, משפחת הדלועיים (Cucurbitaceae). לא ניתן לתאר את האבטיח טוב יותר מאשר בשיר הילדים של שמואל בס (1899-1948) שהיה לוחם בגדוד העברי, מורה, כותב ועורך ספרותי, "אבטיח אבטיח, לא על עץ ולא על שיח, על הארץ הוא גדל, גם בשמש גם בצל".

הפרי של אבטיח הפקועה גודלו כתפוז, הוא שעיר בצעירותו, ומקריח בהמשך (מכירה עוד כמה שעברו את התהליך). לאחר ההבשלה הפרי מצהיב והקליפה מתקשה, אפשר לשמוע את הזרעים המקשקשים בתוכה ואפשר להכין מציפת הפרי המיובשת כלים למאכל ולמשקה ולשמן. יש לכך עדויות במשנה: ל"שמן פקועות" (שבת, ב', ב') ול"שפופרת של פקועות" (כלים י"ז, י"ח). קליפות האבטיחים היבשים שימשו ככלי שנתנו בו את השמן והפתיל והדליקו נרות.

טעמו של הפרי מר והוא מכיל חומרים משלשלים. לא אחד ולא שניים נפלו בפח ביניהם החבורה של אלישע ובני הנביאים (מלכים ב': ד, ל"ט) החברה הכינו מרק: "ויצא אחד אל-השדה ללקט ארת וימצא גפן שדה וילקט ממנו פקעת שדה... ויפלח אל סיר הנזיד.." ואחרי שטעמו והטעם היה נורא כולם פרצו בצעקות: "מוות בסיר" אלישע הכל יכול הציל את התבשיל "ויאמר וקחו-קמח וישלך אל-הסיר ויאמר צק לעם ויאכלו ולא היה דבר רע בסיר.

יחד עם זאת הרי אבטיח הפקועה הוא אחיו של אבטיח המאכל שממנו נבררו זנים מתוקים מאוד. למרות המרירות יש נתונים על אבטיח הפקועה שנאכל במספר מקומות בעולם, תמיד הוא גדל בבתי גידול מדבריים ויבשים ואלו מייצרים אנשים רעבים ולא מפונקים. בכיף התקוה הטובה מישהו תאר שכבשו אותו בהרבה סוכר אחרי שעבר תהליך בישול ארוך להוצאת המרירות. גם המקומיים וגם הקולוניאלים אכלו אותו. צריך גם לקחת בחשבונן שמדובר בצמח בר ועל כן מידת המרירות שונה ממקום למקום. אבטיחי הפקועה הגדלים בהודו למשל, הם הרבה פחות מרים. שלנו, מרירים מאוד.

בחיבור מקיף אודות אבטיח הפקועה משנת 1898, מתאר ג'ון אורי ללויד (John Uri Lloyd) את הצמח שזה עתה הגיע לאמריקה מפלשתינה. גם הוא כמוני מתמרמר על מרירות הפרי ומצטט את הפסוקים מהתנ"ך. לדבריו, הזרעים של הפרי, שאינם מרים ואינם רעילים מהווים מרכיב חשוב במזונם של תושבי צפון אפריקה הוא מסתמך בדבריו על החוקר הגרמני נייטינגל ( (Doctor Nachtigal שסייר הרבה באזור הסהרה בשנת 1870 ותאר את תהליך הכנת הזרעים למאכל על ידי המקומיים. הפירות הבשלים מנוערים בחוזקה כדי להפריד בין הזרעים לשרידי הפרי, אחר כך עוברים הזרעים הרתחה במים, שטיפה במים קרים, ייבוש, והם מוכנים לאכילה.

טעמתי את הפרי והוא מר להחריד. גם הזרעים מרירים וראיתי בזה איזו אזהרה. צפורים אגב, מנקרות בפרי. אבל בענייני אוכל כמו בענייני תעופה, לא כל מה שמתאים לציפורים מתאים גם לבני אדם, הרגישויות שלנו שונות. לאחר ייבוש ממושך של הזרעים בשמש הם היו הרבה פחות מרים ולאחר ההרתחה המרירות התפוגגה. יפה מידת הזהירות בצמח הזה אבל מנסיוני אפשר לאכלו.


אבטיח הפקועה - Citrullus colocynthis, ליקוטמתכון להכנת זרעי אבטיח הפקועה

חומרים
:
פירות יבשים
מים לבישול ולשטיפה
שמש מדברית (או תנור)

הכנה:
מפרידים את הזרעים מהפרי, מנקים אותם היטב, שוטפים כך שלא ישארו עליהם שרידים מהפרי. מרתיחים את הזרעים במשך כחצי שעה במים. רצוי באמצע לשפוך ולהחליף.
מיבשים את הזרעים בשמש ובודקים בזהירות. אם הם עדיין מרים מבשלים שוב, אם לא אוכלים אותם ככה או קולים אותם. אל תנסו בבית. הסיפור מובא מסיבות היסטוריות ופריט הווי.

עונות לאיסוף ולהכנה: כל השנה ובעיקר בקיץ.

אזהרה: יש חשש שציפת הפרי רעילה, על כן רצוי להמנע מאכילה.
כתבה הסתכנה, הכינה וצילמה, ד"ר רחלי עינב
אבטיח הפקועה - Citrullus colocynthis
 

רחלי עינב - ביוגרפיה
בלו אקו סיסטם - החזון
מגוון שירותים - ים
מגוון שירותים - יבשה
פרויקטים ניבחרים


מאמרים ניבחרים

מאמרים עיתונאים
ספרים
דר רחלי עינב - רח' הגת 26 (177) - זכרון יעקב – 30900 - פלאפון - 052-2631645 - פקס-04-6392221 - Email