פרי האדמה

אני נחפזתי לאסוף ולצלם את הקרצף המבורך, והנה עד שיצא הספר לאור שינו את שמו ועוד מעט הוא יאבד ברשימה של מיני הדרדרים. לאחרונה צירפו את הסוג קרצף לסוג דרדר, השם הלטיני עבר עדכון (Centaurea benedicta), ואחריו עודכן גם השם העברי של המין.

הקרצף המבורך הוא קוץ עטוף קורים. עיקר הקוצניות שלו היא בחפים העוטפים את הקרקפת, והעלים דביקים ולא נעימים למגע. על כן תהיתי בליבי, על מה הוא שומר? מסתבר שהקרצף המבורך שומר על עצמו ככל יכולתו, שכן מלבד הקוצים והקורים הוא גם מר. אבל גם אם הצליח לשמור על עצמו מפני אוכלי עשב אחרים, הוא לא הצליח להישמר מפני אנשים שמכינים מהעלים והפרחים שלו טוניק - משקה אלכוהולי מר. המשקה פותח את התיאבון ומשמש למרפא. הקרצף הוא עוד אחד מהקוצים המסתוריים של משפחת המורכבים (Compositae) הגדלים באזור הים התיכון. אף על פי שהוא לא מאוד קוצני - רק חפי המעטפת שלו קוצניים, המופע שלו משדר איום. מעל החפים הקוצניים שלו יש כמות לא גדולה של פרחים צהובים ודלים, אבל מספיק מושכים כדי לזכות בביקור של דבורי דבש ושאר המאביקים, ולהבטיח את המשך המין.

השם העממי של הקרצף, Blessed Thistle (גדילן מבורך), מרמז על הסגולות המיוחדות של הצמח. בישראל, שהיא בגבול התפוצה הדרומי שלו, הצמח נדיר מאוד. אני מצאתי אותו ב"גן איריס", שאותו מטפח בכפר יהושע אילן טל, שם הוא מגדל מינים נדירים שהוא אוסף בפינות נידחות של הממלכה. באירופה הצמח נפוץ יותר. המראה של הקרצף משך אותי, וכדרכי צילמתי, אבל בהחלט הופתעתי כשהתברר שיש לו מקום של כבוד בין הצמחים המביאים תועלת. בימי הביניים הייתה לו עדנה, אז הפיקו ממנו תרופות למחלות רבות - לטעמי רבות מדיי מכדי שיהיה אפקטיבי - אולי בזכות סגולותיו, אולי בזכות הטעם המר. על פי התיאורים, הקרצף הספקת מגביר את תפוקת החלב של מניקות, נגד דיכאון וחיוורון ועוד. זה אולי יישמע ציני, אך רק כדי לא לבלוע אותו הייתי מחלימה...

העלים של הקרצף המבורך משמשים להכנת משקה אלכוהולי מר, וכתוספת לתבלינים. קרקפות צעירות הנשלקות במים מבושלות כתחליף לא מוצלח לארטישוק - הן קטנות יותר ופחות טעימות. חשיבותו בתבשיל היא יותר כתבלין שנותן גוון של טעם ופחות כנפח משביע. אני הכנתי ממנו משקה דמוי ליקר. אודה ולא אכחד שליקרים אחרים שהכנתי זכו ליותר הצלחה. אצלנו גם הגברים אינם חובבי משקאות מרים.

דרדר (קרצף) מבורך

מורכבים

חומרים:

20 עלים של קרצף מבורך, אפשר גם קרקפות צעירות
1כוס (200 מ"ל( של כוהל לשתייה (95%)
4-3 כוסות מים
1 כוס סוכר

הכנה:

מכניסים את העלים לבקבוק, ומכסים באלכוהול. בתוך כחצי שעה האלכוהול הופך לירוק ומר. לחיזוק הטעם, שומרים במקום אפל וקריר במשך כחודש. לאחר חודש מוציאים את העלים (מסננים). מי שאמיץ - טועם. בבקבוק מתקבל משקה חריף ומר. אני אוהבת להמתיק את האלכוהול שלי. מכינים סירופ מהמים והסוכר ומערבבים עם הכוהל המר. כך מדללים את ריכוז האלכוהול ואת המרירות במשרה. המשקה מתאים לפתיחה, ובעיקר לסיום של ארוחה דשנה. הכנתי אותו פעם אחת כדי להתנסות, ולא נראה לי שאחזור על המתכון שוב.

עונות איסוף:

פברואר עד מאי.

מי טוניק מקרצף

1/2
Logo_RachelEinav_R01-04.png
english flag.png
טלפון:  052-2631645  |   אימייל:  einavr@blue-ecosystems.com  |  רח' הגת 26 זכרון יעקב 3092058