פרי האדמה

אלה אטלנטית שייכת גם היא כמו אחיותיה האלות למשפחת האלתיים (Anacardiaceae). למעשה, השימוש בזרעים שלה דומה לשימוש בזרעים של האלה הארץ ישראלית, אולם הזרעים של האלה האטלנטית גדולים וטעימים יותר. אותם הצלחתי אפילו למצוא נמכרים בחנות. את החנות, דוכן קטן בדנה שבירדן, מצאנו בסמוך למלון שבו בילינו את הלילה. המוכר ניאות להסביר לנו ואפילו להצטלם עם מרכולתו. אתם מוזמנים לחפש כי הוא ודאי עדיין יושב שם.

מוצאה של האלה האטלנטית הוא אירנו-טורני. זה עץ שעומד בשלכת חורף. אצלנו האלה גדלה בצפון הארץ ובהר הנגב. חורשות רבות פרטים של אלה אטלנטית מצויות בשולי עמק החולה, באזור אלונים ובקרן נפתלי. בהר הנגב פזורים לאורך הוואדיות הראשיים עשרות עצים מרשימים. אלה אטלנטית היא מהעצים הגדולים שגדלים אצלנו. יש כמה פרטים ידועים בגליל, וכמה פרטים בדרום. חובבי עצים עתיקים ימצאו אותה בולטת בשטח, בגליל, בבקעת בית נטופה, בעין עבדת ובעוד אתרים. עצי אלה אטלנטית מגיעים לגובה של 20-5 מ', וקוטר הגזע עולה על שני מ'. גילם של חלק מהפרטים מוערך למאות שנים. הנוף שהאלות יוצרות הוא נוף של "יער פארק", עם עצים גדולים המרוחקים זה מזה, מאלו שמאפשרים לצמחים נוספים לגדול בסביבתם ולא חונקים את הנוף.

למרות גודלן קשה לעיתים קרובות להבדיל בין מיני האלות בנוף. קל לטעות בין האלה האטלנטית לאלה הארץ ישראלית (Pistacia palaestina), בפרט לאור העובדה שיש גם אלת הכלאיים (Pistacia saportae) שמעלה ספקות בקשר לניקיון ולהפרדה בין המינים. אלה אטלנטית שונה מן האלה הארץ ישראלית בציר העלה שלה שהוא מכונף, ובעלעלים שהקצה שלהם קהה ומספרם לא זוגי. אחד הסימנים המומלצים להבדיל בין המינים הוא העפצים המתפתחים על הצמח. העפצים הם צורה של גידול, אפשר לומר אפילו גידול סרטני, אם כי לא ממאיר, שמתפתח על הצמח. ומכיוון שהחרקים מבינים בבוטניקה הרבה יותר טוב מאיתנו, על מינים שונים נוצרים עפצים שונים. האלה הארץ ישראלית ידועה בעפצים דמויי בננה, והאלה האטלנטית בעפצים דמויי אלמוג. אגב, אלו ואלו שימשו בעבר להפקה של מיני מרפא.

ואם בשימושים מעניינים אנו עוסקים, זה המקום לתת כבוד לפרופ' אבן ארי שהקים בעובדת חוות מחקר חקלאית שמטרתה להתחקות אחרי החקלאות הנבטית. איש צבעוני ונחוש שירד אל המדבר ולו שתי מטרות, ללמוד ולהבין איך הצליחו הנבטים לשרוד ולשגשג בתנאי מדבר ומה אפשר ללמוד מהם. הוא הוכיח שניתן לגדל עצי אלה אטלנטית במדבר, גם ללא השקיה, אם מנקזים אליהם מים משטח מספיק גדול, וכן מצא שעל עצי הבר שלנו אפשר להרכיב ענפים של בוטנה, אלה אמיתית שנקראת בלשון העם פיסטוק חלבי, מבין המעדנים הקלויים הטובים ביותר שעולים על שולחננו.

הזרעים של האלה האטלנטית הם יפים מאוד. מטרתם היא למשוך את עיניהן של הציפורים שיעבירו אותן למרחק. הם מכילים כמות גדולה של שמנים, כ-50 אחוז, ועל כן טעימים ומזינים. קל יחסית לאסוף אותם בזכות גודלם (הכול יחסי בעולם הפירות של ישראל). מוסיפים אותם לעוגיות ומתבלים מאכלים שונים.

אלה אטלנטית

אלתיים

חומרים:

1 מרגרינה

3/4 כוס שמן

 1 כוס מים

 1 כף מלח

 2 שקיות אבקת אפיה

3/4 ק"ג קמח

 1 כוס פירות של אלה אטלנטית

 ההכנה:

לשים את כל החומרים לבצק. מהבצק יוצרים עיגולים או כדורים קטנים. מניחים את הבצק בתבנית (אפשר על נייר אפייה) במרווחים, ואופים ב-180 מעלות כחצי שעה, עד שהבצק מזהיב. אפשר להחליף את פירות האלה בפיסטוק חלבי, ולהישאר אותנטיים.

עונות לאיסוף ולהכנה:

מאי עד אוקטובר.

עוגיות אלה אטלנטית

1/2
english flag.png
Logo_RachelEinav_R01-04.png
טלפון:  052-2631645  |   אימייל:  einavr@blue-ecosystems.com  |  רח' הגת 26 זכרון יעקב 3092058