פרי האדמה

אלקנת הצבעים היא צמח כחול פרחים היוצר כתם ססגוני בסמוך לאדמה. היא משתייכת למשפחת הזיפניים (Boraginaceae). צורת הפרח מזכירה את הפרחים של לשון-הפר, אבל בניגוד אליהם צינור הכותרת של האלקנה פתוח (ואינו חסום) ומזמין בנדיבות חרקים לבוא ולבקר.

משפחת הזיפניים היא משפחה חשובה בצמחיית הארץ. אולי הזיפים הם שעושים אותה מותאמת לקשיחות המקומית, אולי הפרחים הכחולים. רוב העלים ורוב הגבעולים של האלקנה כמקובל במשפחת הזיפניים מכוסים שערות קשות. לשערות תפקיד אקולוגי חשוב, ולא - לא היו מבזבזים עליהן חומר ואנרגיה. ככל הנראה הן גורמות לצמחים להיות פחות טעימים ופחות נעימים למאכל. מעטים המינים הנאכלים ממשפחת הזיפניים, גם על ידי בני אדם. כללתי גם את לשון-הפר הסמורה, אבל אני מודה שיש כאן משוא פנים, שניהם אינם צמחי מאכל חשובים, אך הם דקורטיביים מאוד. חלק מקסמה של המשפחה נובע מהצבע הכחול שהוא נפוץ מאוד אצל בני משפחת הזיפניים. בעת הפריחה, פרחי אלקנת הצבעים בוהקים למרחקים. בשל הצבע הכחול הם גם התחבבו על גננים, ויש כמה צמחים שאומצו כצמחי נוי במשפחה.

אלקנת הצבעים קיבלה את שם המין לא בזכות צבעם של הפרחים אלא בזכות צבעם של השורשים. השורשים, ואין אפילו צורך לעקור את הצמח, מספיק לגרד את התחתית כדי לראות, הם בעלי צבע אדום עז. את הצבע האדום אפשר להפיק מהם ולהשתמש בו כדי לצבוע בדים או לצייר, או להכין צבעי מאכל. חוויה מעניינת שעברנו איתו הייתה פעם כשהילדות שלי היו קטנות והשדות גדולים וציירנו בצבעים מהטבע. האלקנה זכתה להצלחה בציורים של יערה, אבל היום כבר קשה להמליץ על ההתנסות מחשש לגורלם של הצמחים.

שמו העברי ושמו המדעי של הסוג אלקנה הוא שיבוש של שמו הערבי אל-חנא, על שום הצבע האדום המשמש לחינה שהיו מייצרים משורשיו האדומים. מן הצמח מופקים כיום חומרים המשמשים כחומרי צבע בתעשיית המזון והקוסמטיקה. בכל שנה מייצאים כמה טונות של הצמח מתוניסיה לצרפת, כדי להשתמש בו לצביעה של שמן ואלכוהול. אחמר אוּ-אוּ הוא השם המקומי השגור בפי ערביי הגליל. מלבד צבע, עוקרים את הצמח הצעיר, מורידים את העלים הזיפניים ואת קצות השורשים ומטגנים אותו, בדומה לעכוב (עכובית הגלגל). כך לימד אותי סאנד מסאג'ור, וכאן אני מודה לו. הרבה מתכונים בספר הזה הם פרי נדיבותו.

ניסיתי ללחך את האלקנה שמצאתי בבתות הספר. הפרחים נראו לי קצת יותר בהירים מאלו של צפון הארץ, וחשבתי שככה זה אצלם. אחר כך התברר לי שיש ארבעה מינים של אלקנה, וזה שראיתי הוא אלקנה סמורה (Alkanna strigosa). אצלו אין מה לאכול. המתכון יובא כאן אך בלי המלצה, שכן אכילת הצמח עלולה להביא לפגיעה באוכלוסייה וזו לא כוונתנו.

אלקנת הצבעים

זיפניים

חומרים:

צמחי אלקנה צעירים
מים לבישול
שמן לטיגון
בצל

הכנה:

עוקרים צמחי אלקנה בראשית הפריחה, מורידים את העלים ומשתמשים בשורשים, בגבעול ובניצנים המרכזיים. מבשלים את הצמח במים רותחים, ולאחר מכן מטגנים. אפשר לפתוח את הטיגון עם טבעות בצל ולהגדיל את כמות האוכל בצלחת. זה מתכון של פעם בחיים, אבל לא מפני שהוא טעים.

עונות איסוף:

דצמבר עד אפריל.

אחמר או-או

1/2
english flag.png
Logo_RachelEinav_R01-04.png
טלפון:  052-2631645  |   אימייל:  einavr@blue-ecosystems.com  |  רח' הגת 26 זכרון יעקב 3092058