פרי האדמה

מינים רבים של אספסת גדלים בשדות ומוגדרים בפי הבוטנאים והחקלאים כעשבים רעים. העשבים הרעים זכו לכינוי הזה כיוון שבעבר כמות המזון שהצליח האיכר לקבל מהשדה שלו ומרחב השטח שהצליח לעבד היה תלוי בעיקר בכמות העשבים שהצליח לבער מהשדות. מי שעמדו לרשותו הרבה ידיים עובדות השיג יבולים גבוהים ויכול היה להאכיל הרבה ילדים, שאחר כך יצאו לעבד את השדות של המשפחה. אבל לא על כולם יש לנו עילה מוסרית להתלונן, כיוון שחלק מהמינים ה"רעים" הובאו לכאן על ידי החקלאים ואחר כך ברחו מהשדות המעובדים לשדות הבור. אספסת תרבותית היא צמח תרבותי שברח לשדות הבר, וככזה יש לו גם שם עממי ואפילו בעברית, אלפלפיה.

האספסת נמנית עם משפחת הפרפרניים (Papilionaceae). לעיתים בני המשפחה מתהדרים בפרחים גדולים המואבקים על ידי חרקים, ולעיתים קרובות מציגים התאמות מופלגות לתכונות של המאביקים שלהם. האספסות אומנם שומרות על המבנה של הפרח, אבל לרוב הן מפתחות תפרחת צפופה עשירה בפרחים. לאלפלפיה תפרחת תכולה, עם פרחים צפופים, ובעת הפריחה הומה השדה מזמזום דבורים. הפרח מפיץ ריח מתוק, ומהווה תרומה לחקלאות גם כצמח דבש.

יש תחרות בעולם על מקור הצמח. היוונים והרומאים מזכירים אותו, ויש הסבורים שמקורו של הצמח באזור פרס, משם נדד לאירופה. במהלך המאה ה-17, עם התגברות גידולי הבקר, הפכה האספסת המצויה לצמח מספוא חשוב. 200 שנה מאוחר יותר היא הגיעה לאמריקה, ובשנים האחרונות והרבה בזכות האופנה של האוכל הסיני עלתה חשיבותה במטבח של אניני הטעם, ולא רק של עניים שלא היה להם מה לאכול ועל כן ליקטו אספסת בשדות.

כאמור, מינים רבים של אספסת משמשים כצמחי מספוא, מזון מצוין למקנה. הגידול שלהם קל יחסית, הם עמידים ומניבים כמות גדולה של ירק ובמקביל מדשנים את האדמה. בימים שבהם היו נוהגים לגדל מחזורי גידולים היה צורך אחת לכמה שנים לגדל משהו ממשפחת הפרפרניים בשדה. כיום, החקלאים מעדיפים מחזור בבנק על פני מחזור גידולים, ועל כן הם מדשנים את השדות בזבל שהם מקבלים מהמקנה שאוכל את המספוא או בזבל ממקור אחר.

האספסת התרבותית היא צמח רב-שנתי. החקלאים קוצרים אותה כמה פעמים והיא מתחדשת. היא אינה מגיעה לשיבה טובה, בדרך כלל היא מסיימת את חייה לאחר שלוש שנים, אך בתנאים אידיאליים נראה שאותו פרט יכול להמשיך ולהתחדש במשך עשר שנים ואולי יותר.

ואם הצמח הוא טוב ומזין לעיזים ולפרות, הרי שגם אנחנו לא נינזק אם נטעם ממנו. שתי אפשרויות להיזון ממנו, אחת מהן היא לאסוף תימורות (tips) ואותן לכרסם, או טוב יותר להקפיץ אותן מטוגנות על שמן זית עם עוד משהו בצלחת. אפשרות אחרת היא להנביט זרעים של אספסת ולאכול את הנבטים הצעירים כתוספת לסלט או לשייק, או בכל דרך שהיא. בעלי יוזמה ינביטו בעצמם, ואנשים עסוקים יגלו שנבטי אספסת נמכרים בחנויות ויאספו אותם מהמדף בסופרמרקט.

אספסת תרבותית

פרפרניים

חומרים:

נבטי אספסת
עגבנייה
בצל
שמן זית, מלח ופלפל

הכנה:

פורסים בעדינות את העגבניות לקוביות קטנות, מוסיפים נבטים, אפשר גם בצל, ומתבלים.

עונות איסוף:

בחורף, להנביט ניתן כל השנה.

סלט נבטי אספסת

1/1
english flag.png
Logo_RachelEinav_R01-04.png
טלפון:  052-2631645  |   אימייל:  einavr@blue-ecosystems.com  |  רח' הגת 26 זכרון יעקב 3092058