פרי האדמה

הברקן הסורי והגדילן המצוי (Silybum marianum) הם שני מיני הקוצים הנפוצים ביותר בישראל, והם ממשפחת המורכבים (Compositae). בעולם נפוץ יותר הגדילן, ואילו הברקן מוגבל בתפוצתו למזרח הים התיכון. לעיתים קרובות נראה אותם גדלים יחד, מה שמאפשר ללמוד להבדיל ביניהם. בעונת הפריחה וגם לאחריה קל מאוד להבדיל בין שני המינים: החפים, הקוצים המקיפים את הקרקפת, שונים בתכלית. הקוצים של הגדילן ישרים ומחודדים, ואילו הקוצים של הברקן מסועפים ומזכירים צורה של ברק, ומכאן השם העברי.

ב"אוצר הצמחים" של ברוך צ'יזיק (1938), מספרי הבוטניקה הראשונים של פלשתינה-ארץ ישראל, נקראו שניהם חוחים. הגדילן, שהוא עדין יותר, נקרא "חוח החמור", והברקן נקרא "חוח הגמל", שבשל הקוצים החדים רק גמלים יכלו לו. כך גם שמם בערבית: שניהם נקראים חורפש, דהיינו קוץ, כשמו של הכפר הדרוזי בגליל. הגדילן המצוי נקרא חורפש אל-חמיר (הקוץ של החמור), והברקן הסורי נקרא חורפש אל גמאל (הקוץ של הגמל). בספר שופטים (פרק ח, פסוק ז) מזכיר גדעון גם קוצים וגם ברקנים: "אֶת קוֹצֵי הַמִּדְבָּר וְאֶת הַבַּרְקֳנִים", וייתכן שבמסגרת סדרה של קוצים קיבל הסוג הזה את שמו בעברית.

העלים הירוקים והקרקפות של הפרחים נאכלים בעונת החורף ועוזרים לנו לזהות לאיזה מין שייכים העלים החדשים שצמחו. וכשהקיץ בפתח והשלדים היבשים מצויים בצידי הדרכים, נשלח ידינו לזרעים, גם להם יימצא שימוש. זרעי הברקן וגם זרעי הגדילן הם בעלי סגולות מרפא. מן הזרעים מופק "חלב קוצים", שהיוונים הקדמונים השתמשו בו נגד מחלות כבד. כיום אפשר למצוא אותו אצל משווקים המתמחים ברפואה טבעית.

מחקרים מודרניים מאששים את ההנחה שהחומר שנמצא בזרעים של הגדילן (סילימרין) פועל על קרומי התאים של הכבד, מאזן אותם, ובאופן זה מונע כניסה של רעלנים ממקור וירלי וחומרים רעילים נוספים. הסילימרין נחשב לחומר שמחזק את מערכת החיסון ומשתמשים בו גם להפגת דיכאון. מרכיבים המופקים מן הזרעים נמצאו יעילים נגד התפתחות סרטן עור, ומוסיפים אותם למסנני הקרינה.

הזרעים של שני המינים הם בעלי ציצית. עם ההבשלה הם מתנתקים מן הקרקפת ומוכנים להפצה. הציצית, דמוית המצנח, מאפשרת לזרעים לעוף ברוח וגם מפתה את הציפורים ללקט אותם כחומר לריפוד הקן. הן נושאות את הזרע שבשלב מסוים נושר, וכך הוא מופץ.

לציפורים, ובעיקר לחוחיות, יש עניין גם בטעמו של הזרע. לעיתים קרובות ניתן למצוא להקת חוחיות רועשת על עמודי תפרחת יבשים של צמחי ברקן. גם נמלים לא מוותרות על שפע זרעי הברקן, כנראה בשל הריכוז הגדול של חומרי מזון: העמילנים שבתוך הזרע והגוף השומני שבבסיסו. ממש "ללקק את המקור ואת הגפיים (מנדיבולות)".

העלים של הברקן שימשו את הרועים הספרדים להכנת גבינות. כמה טיפות שמוספות לחלב, מזרזות את הקרשתו. אנחנו נכין קפה מזרעי הברקן. הקפה, שאינו גדל בארץ, יובא בעבר מתימן או מאתיופיה, ולא כולם יכלו להרשות לעצמם לקנותו. את המתכון קיבלתי מידיד דרוזי, שגם התוודה בפניי שכשהיה ילד המבוגרים לא הרשו לילדים לשתות "קפה של גדולים", אז החבר'ה היו אוספים, כותשים, ומכינים קפה מזרעי הגדילן. בינינו, אם הם היו מספיק גדולים לרעות לבד את הצאן הגיע להם גם לשתות קפה.

ברקן סורי

מורכבים

חומרים:

זרעי ברקן
מים וסוכר

הכנה:

אוספים זרעי ברקן וכותשים אותם בעזרת עלי ומכתש, או מטחנת קפה או אבן. מרתיחים מים בפינג'ן, מוסיפים זרעי ברקן כתושים (כפית גדושה לכל כוס מים) ומרתיחים שוב. מוסיפים סוכר, מרתיחים פעם נוספת, ומוזגים לכוסות קטנות.

עונות איסוף:

זרעים מאפריל עד ספטמבר, עלים מנובמבר עד אפריל.

קפה מזרעי ברקן

1/1
english flag.png
Logo_RachelEinav_R01-04.png
טלפון:  052-2631645  |   אימייל:  einavr@blue-ecosystems.com  |  רח' הגת 26 זכרון יעקב 3092058