פרי האדמה

גביעונית הלבנון היא בת למשפחת השושניים (Liliaceae). היא צמח מרשים, מאלו שמספרים עליהם לחבר בוטנאים כשמסכמים את הסיור. הגביעונית מרשימה בגובה שלה ובגודל של הפרחים, קצת בנדירות, ומכל מקום לא בצבעוניות בוטה. הצבע הכללי של הפרח הוא ירקרק, לעיתים נוטה לצהוב ולעיתים לוורוד-סגול ארגמני. יש הקושרים את הצבעוניות עם אופי בית הגידול, אבל זה עדיין לא נבדק לעומק. גבול התפוצה של המין המקומי עולה צפונה מישראל ועד לטורקיה, והוא גדל גם בירדן, בקפריסין, ובצפון עירק ואירן. לאקוטיפ המדברי של גביעונית הלבנון גוון אדמדם. בעבר הוא נחשב למין שונה, גביעונית ערבית (Fritillaria arabica), אולם כיום שניהם מוגדרים כאותו מין ביולוגי.

העלווה של הצמח צפופה, הגבעול והעלים חד-פסיגיים. אפשר לראות את העורקים המקבילים על העלים, אבל הם אינם עלים סרגליים אלא קצת עגלגלים. לטעמי יש כאן פזילה אופנתית למראה של העלים הדו-פסיגיים. העלים התחתונים של התפרחת גדולים וצפופים, ואילו העלים העליונים, אלו שמחיקם נפתח הפרי ומתפתח הפרח, קטנים יותר, אינם מתחרים, ואינם מסתירים את יופיים של הפרחים.

כמו רוב מיני השושניים הגביעונית היא גיאופיט, ויש לה בצל גדול יחסית כדי לאחסן כמות מספקת של חומרי תשמורת ובכל שנה להרים עמוד תפרחת לגובה של מטר ולעיתים יותר. הבצל מורכב ממספר מועט של גלדים, והוא נמצא בקרקע בעומק של כ-15 ס"מ. ממנו יוצאים שורשים לעומק, ומקנים לצמח יציבות, מים וחומרי מזון. בשנים הראשונות הצמח מפתח עלים אחדים ואוגר מזון, ורק בשנתו החמישית הוא מתחיל לפרוח ועוצמת התפרחת עולה ומתגברת משנה לשנה.

עמוד התפרחת של הגביעונית נושא לעיתים עד 20 פרחים, תלוי במצב הצמח ובגילו. הפרחים נשארים על הגבעול כמעט שבועיים, והם עשירים בצוף. תחילה מתפתח העלי, מחכה לחרקים שיביאו לו אבקה, ולאחר מכן, בזה אחר זה, משתחררים ומבשילים ששת האבקנים. הפרח של הגביעונית הוא פרח חורף מובהק; הפרחים פונים כלפי מטה באופן שהצלקת והאבקנים תמיד תחת מטריית עלי העטיף. למבנה הזה יש גם חסרונות, כיוון שהוא אינו מאפשר האבקה על ידי פרפרים אלא רק על ידי מאביקים שיודעים ללכת הפוך, בעיקר צרעות ודבורים.

לאחר הפריחה מתפתח הפרי, הלקט גדול ומרשים שלו שש מגורות. בניגוד לצורתו הנטויה של הפרי הוא מזדקף ומכיל כמות רבה של זרעים. עם ההבשלה מתייבש חלקו העליון של הצמח ואיתו הפרי, ההלקט נפתח, ובתנודות הרוח והגשם הזרעים מתפזרים ומתחילים מחזור חיים חדש שראשיתו נביטה עם הגשם הראשון ותקווה להצלחה. בגשם הראשון או קצת אחריו גם צמח האם חוזר ללבלב, והוא מנץ גבעולים ועלים שבתוך חודשים ספורים יפתחו עמוד תפרחת; כך שנים רבות.

כ-100 מינים שונים של גביעונית פזורים בחצי הכדור הצפוני, מה שקוראים "העולם הישן", וכולם מרשימים ומיוחדים. למין המקומי שמור מקום של כבוד. השם העממי של גביעונית הלבנון, פעמוני שנהב (Ivory bells), מתאר את הצמח נכונה וכן את צורת הפרח ואת הצבעוניות. מיני גביעונית פזורים בכל העולם, והם נאכלים גם בהימליה, גם באלסקה וגם בקמצ'טקה. במקומות אלה, על פי העדות, צלו את הבצלים במדורה או בישלו אותם במים ונהנו מאוד.

כיוון שגביעונית הלבנון היא צמח מוגן ולא מצאתי בצלים פנויים בגינות, אודה ולא אכחד שגם כשפגשתי באלסקה במין המקומי לא העזתי לעקור אותו כדי לאכול, ואני מקווה שכך גם ינהגו קוראיי, למעט במצב חירום אמיתי או ניכוש מאסיבי מהגינה. הטעם של הבצלים דומה לבצלים אחרים, ומאפיינים אותם מעט גלדים, בשרניים מאוד. ההמלצה היא לזרוק את הבצלים למדורה ולהמתין עד שיתרככו וימתקו.

קוטפים ומוצצים פרחי גביעונית (רצוי בתחילת העונה), בלי הכנה מוקדמת. הפרחים העליונים שזה עתה נפתחו הם לרוב מתוקים יותר.

עונות לליקוט ולטעימה: ראשית החורף.

גביעונית הלבנון

שושניים

1/1
Logo_RachelEinav_R01-04.png
english flag.png
טלפון:  052-2631645  |   אימייל:  Hubeza.books@gmail.com  |  רח' הגת 26 זכרון יעקב 3092058