פרי האדמה

מן המפורסמות הוא שיש אנשים שאוהבים את הריח של הכוסברה ויש כאלו שלא. כמו שיש גברים ונשים, וכמו שיש כחולי עיניים וחומי עיניים כך יש כאלו שאוהבים וכאלו שלא. יש קצת השפעה תרבותית, אבל בעיקרון זו תכונה מולדת. אלו שאינם אוהבים את הריח לא סובלים אותו, כיוון שהוא מזכיר ריח של פשפשים מסוימים. מכאן גם מקור השם הלטיני, מהמילה היוונית koros, שפירושה פשפש. אודה ולא אכחד, אינני נמנית עם אוהבי הצמח. אם מגישים לי אני אוכלת, אבל מיוזמתי לרוב איני משתמשת בו לתיבול.

גד השדה נמנה עם משפחת הסוככיים (Umbelliferae), משפחה עתירת מינים שרבים מהם צמחים ריחניים. הוא גדל בר באזורים הים תיכוניים של ישראל, ועל כן נראה שגם המין הזה כמו צמחי תרבות חשובים נוספים מוצאו בארץ ישראל. מין יחיד מהסוג גד גדל אצלנו, גד השדה. גד השדה, שאנחנו רגילים לקרוא לו בשמו הקולינרי כוסברה, נפוץ כיום כמעט בכל העולם, באמריקה ובאסיה. במקומות רבים הוא מהווה צמח תבלין חשוב.

התופעה של שינוי צורת העלים במהלך ההתפתחות מוכרת ממינים רבים של צמחים. לעיתים מזומנות, העלים העליונים שונים מהעלים התחתונים, לפעמים יש שושנת עלים והעלים שעל הגבעול שונים. אצל גד השדה השונות הזאת מפתיעה במיוחד. עלי הצמח התחתונים העגולים והמשוננים הם העלים של הכוסברה התרבותית הנמכרת בשווקים. בלי כל הודעה מוקדמת ובלי אזהרה העלים האלה הופכים להיות עלים נימיים, וזה אגב הסימן שהצמח מתכונן לפרוח. כך שמי ששתל אותו ורוצה להמשיך ליהנות מהעלים העסיסיים, מומלץ לו לקטום את הצמח.

גד השדה נזכר כמה פעמים במקורות, בספר שמות ט"ז, ל"א מתואר המן "כזרע גד לבן וטעמו כצפיחית בדבש". אין כל ביטחון שהכוונה לצמח הקרוי בפינו כיום גד השדה. הצמח גדל בארץ בתקופת המשנה. השתמשו בו לתיבול כבושים, ואת העלים ייבשו כתבלין: "כוסברתא מן מתליך עם תבלייא" (ירושלמי דמאי, א), "כוסבר שהיא זרועה בחצר מקרטם עלה עלה ואוכל' (מעשרות ג, ט), "דאכלא כוסברתא הוו לה בני בשרני" (כתובות ס"'א). ואני, שלא אכלתי כוסברה בעת היריוני, נולדו לי שתי בנות.

כפי שרמזתי, לצמח הכוסברה ארומה חזקה ומיוחדת וטעם דומיננטי. כל חלקי הצמח מנוצלים ולכל אחד מאפיין אחר במטבח. העלים משמשים לתיבול סלטים ודגים, וגם נטחנים לממרחי פסטו ולסחוג תימני חריף. זרעי הכוסברה הם תבלין בפני עצמו, וטעמם שונה בתכלית. הם מרכיבים מכובדים בתערובת התבלינים הלוהטת "העשב החם" (Garam Masala) ההודית, ומתאימים להחמצה, לתיבול נקניקיות ולכבישת בשר.

הזרעים משמשים להכנת ליקרים, והעלים לתיבול. מספרים שחייליו של יוליוס קיסר השתמשו בזרעי כוסברה ובעלים לשימור בשר. חשיבותם הכלכלית הרבה של התבלינים בעולם (שבו לא היו עדיין מקררים) הייתה בראש וראשונה לשימור מזון. במקרה של הכוסברה בצדק, כיוון שהכוסברה מכילה חומרים נוגדי חמצון, שמונעים קלקול. את הסלט הכינה ידידתי מיכל קנדל, ואני רק אכלתי וצילמתי.

גד השדה, כוסברה

סוככיים

חומרים:

בורגול גרוס עבה
כמות יפה של עלי גד השדה
רימונים
לימון

הכנה:

משרים את הבורגול במים למשך כמה שעות, וכשהוא מוכן מקצצים את עלי הכוסברה ומוסיפים גרגירי רימון ומעט מיץ לימון. אדום, ירוק, לבן - יפה וטעים.

עונות איסוף:

פברואר עד מאי.

בורגול כוסברה ורימונים

1/1
english flag.png
Logo_RachelEinav_R01-04.png
טלפון:  052-2631645  |   אימייל:  einavr@blue-ecosystems.com  |  רח' הגת 26 זכרון יעקב 3092058