top of page
NextPrevious_Buttons-01.png
NextPrevious_Buttons-02.png

פרי האדמה

הגומא מייצג את משפחת הגומאיים (Cyperaceae). המשפחה דומה מאוד למשפחת הדגניים, אך נבדלת ממנה בכמה סימנים, שהבולט ביניהם הוא האוריינטציה המשולשת - העלים ערוכים בשלושה טורי אורך (במקום בשניים כמו אצל הדגניים), ואצל חלק מהמינים הגבעול משולש ולא עגול כמקובל. המין המפורסם ביותר במשפחה הוא גומא הפפירוס, "גומא הניירות" שממנו הכינו המצרים את גיליונות הפפירוס המפורסמים. ואף על פי שהדברים האלה נכתבים על נייר עשוי סיבים צמחיים של גזעי עצים ולא גמאים, עדיין באנגלית קוראים לו פייפר (paper).

צמחי המים בעולם הם ברובם אוניברסליים. הם נפוצים בבתי גידול עשירים במים בכל העולם. לעיתים קרובות הם בני אותו מין, וכמעט תמיד אותם סוגים. ואם אנחנו עוסקים בהישרדות, הרי שכשהגעת אל המים, מצאת מזון. צריך ללמוד לזהות את המשפחות הנפוצות, לפחות את הגמאיים, הדגניים והארכוביתיים, ויש מה לאכול. הקטעים התחתונים של הצמח, אלו שלרוב נמצאים מתחת לפני המים וצבעם לבן, הם הנאכלים כמעט בכל המינים, כך גם בסוף ובקנה, וכך גם בגומאיים. רוב המינים מכילים בגבעול ובעלים רקמות אוגרות אוויר, ארנכימה שהיא רכה יחסית וטעימה.

מתוך כמה אלפי מינים של גומאיים הגדלים בעולם, 25 מינים של גומא גדלים בר בארץ, וקשה להבחין ביניהם כמעט כמו שקשה להבחין בין המינים השונים של הדגנים. לא אזכיר את כל המינים, אלא רק את הנפוצים ביותר, שאותם טעמתי.

גומא הפקעים (Cyperus rotundus) הוא מין של גומא ששמו העממי הוא "סעידה", כדבר השיר "סעידה סעידה סעי-עי-דה, חוץ ממך אין לי שום דבר". לא יודעת לרשום את התווים, אבל זוכרת את הענטוזים שנלוו אליו, ניסיון להפיח קצת הומור בעבודת העישוב הקשה. זהו צמח מעצבן - בימים שהיינו מעשבים בידיים את השדות ואת הגינות, כדי להיפטר ממנו היה עלינו לעבוד עבודה סיזיפית, שכן תמיד הוא הצליח להתחדש מפקעת שנותרה בקרקע. עקשן ומרושע, מגיע לו שיאכלו אותו.

כל המינים מתאימים למאכל. אפשר ללעוס את חלקם התחתון בשדה, ואפשר לאסוף אותם ולהוסיף לסדרה של תבשילים. ככל שהם קשים יותר כך הם דורשים כמובן בישול ממושך יותר. למזלנו הגענו למעיין כשנסוגו המים, והיה לנו קל לעקור, וגם לא נרטבנו אלא רק התלכלכנו קצת מבוץ. בחרתי לטעום גומא ארוך (Cyperus longus), מין נפוץ ביותר בשולי נחלים ומאגרים, זקוף ונושא עליו סדרה של תפרחות מרשימות. בזכות התפוצה ובזכות הגודל של הצמחים הוא מתאים למאכל. בעבר השתמשו בעלים לקליעת סלים ולהכנת אביזרי נוי, כמו למשל מניפות.

גומא

גומאיים

חומרים:

חלקם התחתון של גבעולי גומא
עגבניות
שום
פלפל חריף
שמן זית לטיגון
מלח, סוכר

הכנה:

מקלפים את הגבעולים וקוצצים את החלקים התחתונים, הבהירים והפנימיים. קוצצים את השום, את הפלפל החריף ואת העגבניות, מטגנים בשמן זית. מתחילים מהגומא, ואחר כך מוסיפים את השאר. אוכלים חם.

עונות איסוף:

כמעט כל השנה.

גומא מוקפץ
bottom of page