פרי האדמה

הדורה, ממשפחת הדגניים (Poaceae), היא האב או האם התרבותיים של הסורגום. משפחת הדגניים היא המשפחה החשובה ביותר בחקלאות, ופחות מדיי תשומת לב נותנים לה חובבי הטבע. גם מדקלמי שמות מופלגים לא תמיד טורחים להבחין בין המינים, ומכנים אותם בשם המשפחה.

הדורה היא צמח מעזבות הגדל בשולי שדות ומהווה עשב רע שמטריד את החקלאים. סוברים שהמקור של הסוג דורה הוא מאפריקה. ההופעה שלו בשולי שדות מושקים בקיץ מתאימה לצמח שבית גידולו המקורי הוא גדות נחלים. נמצאו עדויות מלפני יותר מ-4,000 שנה על כך שבמצרים נהגו לאכול את הסורגום שגדל בשפע על גדות הנילוס. יש גם הגורסים שמקורו של הצמח אצלנו, אבל לדעתי מצרים מספיק קרובה. כיום הוא נפוץ בכל העולם. בארצנו עיקר הגידול של רוב הצמחים הוא בחורף ובאביב, מעטים הם המינים שגדלים בקיץ. ואף על פי שהפרטים של הדורה הם רב-שנתיים, כל חלקו העליון של הצמח מתייבש וגדל מחדש בכל שנה, צמיחה מרשימה שעיקרה גדילה בחום של הקיץ, כיאה לצמח שמוצאו טרופי.

אזכורים רבים בספרות מתארים שיטות שונות ומשונות להיפטר מהסורגום, הכוסאב בשמו הערבי והעממי. יש חומרי ריסוס שהמשווקים שלהם מתהדרים בהתאמה הספציפית שלהם להדברת הדורה, אבל לא כאן נמליץ על שימוש בריסוסים וברעלים שגם אם הם יעילים שרידים שלהם נשארים באדמה ומפריעים לצמחים אחרים שאנחנו חפצים ביקרם. הפתרונות האורגניים הם עישוב קפדני, למי שיש לו כוח להילחם בצמח רב-שנתי...

בעולם נפוצים כמה עשרות מינים, ועוד כמה זנים של סורגום. רבים מהם משמשים למאכל. באפריקה ובאסיה משמש הסורגום לחם לעניים ומספוא לבהמות, ומזרעיו ניזונות התרנגולות של העשירים. מלבד השימוש למאכל, משתמשים בצמחי דורה לקליעת מחצלות, להכנת מטאטאים ולבניית בקתות.

הערך המזוני של הדורה דומה מאוד לזה של דגניים אחרים, כגון תירס או חיטה, המכילים מעט שומן ועשירים בחלבון ובעמילן. החיסרון הוא שהגרעינים שלהם קטנים יותר, אבל טוחנים אותם ואופים מהם לחם. במצבי חירום מתסיסים אותם ומכינים מהם משקאות אלכוהוליים.

ואם חששתי שיהיה קשה לאסוף אותם, התבדיתי. בהינף יד חפנתי כמות גדולה של זרעים, ובשל דרכם לגדול בצפיפות, איסוף כמות זרעים המספיקה להכנת דייסה היה מלאכה קלה יותר משחשבתי. הדייסה הייתה טעימה ומשביעה, אבל למדתי משהו חשוב - צריך להפריד בקפדנות את כל השרידים של עמודי התפרחת. ולא, צריך כל הזמן לירוק וזה לא מנומס על יד השולחן... המתקתי את הדייסה בריבת המשמשים של ידידתי רותי, אך דייסות ודיאטה לא הולכות יחד. זו אולי הסיבה לכך שהדייסות נעלמו משולחן ארוחת הבוקר, ואת מקומן תפסו הדגניים המצופים שוקולד.

דורת ארם צובא

דגניים

חומרים:

2 כוסות זרעי דורה
2 כוסות חלב
ריבה, דבש או סוכר

הכנה:

מוזגים את החלב לסיר ומחממים על אש קטנה. כשהחלב חם, מכניסים פנימה את הזרעים של הדורה (הקפידו לנפות אותם משרידי הגבעולים), בוחשים את הדייסה בכף מעץ ושומרים שהחלב לא יגלוש. אם הוא מתחיל – מקטינים את עוצמת האש ומגבירים את קצב הבחישה, שלא יישרף ויידבק לסיר. לאחר כמה דקות ואחרי שהדייסה מסמיכה מעט וצבעה נעשה חום יותר, מכבים את האש, ממתיקים ואוכלים בתיאבון.

עונות איסוף:

יוני עד אוקטובר.

דייסת דורה

1/2
Logo_RachelEinav_R01-04.png
english flag.png
טלפון:  052-2631645  |   אימייל:  einavr@blue-ecosystems.com  |  רח' הגת 26 זכרון יעקב 3092058