פרי האדמה

הרדופנין הציצית הוא צמח ורוד פרחים, בעל קרקפת הדורה שמורכבת מסדרה של פרחים לשוניים ממשפחת המורכבים (Compositae). זוהי המשפחה שנתנה לנו את גרעיני החמניות, ועל כך אנחנו חבים לה תודה - גם על השמן וגם על הפיצוחים. כשישה מינים שונים של הרדופנין גדלים בארץ, חלקם בעלי פרחים צהובים וחלקם ורודים, מתוך כ-150 מינים שידועים בעולם.

הפרחים הלשוניים של ההרדופנין גדולים במיוחד, יותר מהמקובל אצל המורכבים של ישראל, ועל כן הם מרשימים ומשמחים כל אימת שנפגשים איתם בטבע. הרדופנין הציצית מזכיר במראהו ובגוון שלו את שני ה"זקנים" - זקן התיש וזקן הסב. לשניהם יש עלי מעטפת בולטים מעבר לפרחים הלשוניים שמרכיבים את הקרקפת, ואילו אצל הרדופנין הציצית הם ממושמעים ונסתרים מתחת לעלי הכותרת הוורודים. בזכות הגודל והיופי נבחרו כמה מינים, והגננים מגדלים אותם כצמחי נוי.

השם הרדופנין נזכר במקורותינו, והציצית מתארת את הציצית הצפופה של הזרעונים. השם נזכר במשנה (חולין ג, ה) כצמח המשמש למאכל לבהמות, וגם בגמרא (פסחים ל"ט) - כמאכל לבני אדם. ההרדופנין הוא אחד הצמחים שאפשר לאכול אותם ולצאת ידי חובת אכילת מרור. ואם אתם שואלים אותי, הטעם של ההרדופנין הרבה יותר נחמד מאשר הטעם של המרור.

יש עדויות מאירופה וממקומות אחרים בעולם על אכילה של השורש. ניתן להניח שהוא נאכל גם במזרח התיכון, אף על פי שהדבר לא תועד (ועכשיו יהיה קשה להוכיח). לא אמנה את כל המינים שלנו, אזכיר רק את הרדופנין יהודה (Scorzonera judaica), מין של הרדוף צהוב פרחים הנפוץ באדמות גירניות של המדבר, שגם הוא טעים למאכל - עלים ושורש, והעונה הטובה היא לקראת סוף החורף, לאחר שהצמח אגר מספיק עמילן ורגע לפני שהוא מבזבז אותו על פרחים וזרעונים, ואת ההרדופנין צר-העלים (Scorzonera multiscapa), הדומה מאוד להרדופנין הציצית.

ברוך צ'יזיק מתאר בחוברת "ירקות שדה" שלושה מינים של הרדופנין שנאכלים. לא יהיה זה סיכון להניח שכל ששת המינים מתאימים למאכל, ואני חמדתי את זה שעל ידי. המתכון שצ'יזיק מציע מתייחס לשורשים: מגרדים את הקליפה ומשרים במים בתוספת לימון (למנוע השחרת השורשים), מבשלים במים במשך כשעה ולאחר שהשורשים מתרככים מטגנים בחמאה או בשמן ומתבלים בפטרוזיליה או בבצל מטוגן. אגב, המתכון מתאים גם לזקן התיש ולזקן הסב. הכול נשאר במשפחה. זקן התיש וזקן הסב נפוצים מאוד, ואילו ההרדופנין נפוץ פחות, אם כי חלק מהמינים, במקום שבו הם מצויים, גדלים בכמויות גדולות.

כמעט נגמרה העונה, ונזדמנו לי פרחי הרדופנין בגן הבוטני של אילן טל בכפר יהושע. ביקשתי וקיבלתי כמה עלים לטעום, ולא העזתי לבקש שורשים. הדרך הנכונה היא לגדל אותם בגינה מזרעים וליהנות גם מהם. העלים מתקתקים, במיוחד הצעירים, וטעימים גם ללא בישול.

הרדופנין הציצית

המורכבים

חומרים:

עלי הרדופנין
אבוקדו
בצל
מיץ לימון

הכנה:

חותכים את האבוקדו לאורכו ומוציאים את הגלעין. קוצצים את עלי ההרדופנין ואת הבצל, וממלאים את התהום שנפערה באבוקדו. סוחטים מלמעלה לימון, נהנים מהיופי ואחר כך מהטעם. חותכים את האבוקדו לאורכו ומוציאים את הגלעין, קוצצים את עלי ההרדופנין ואת הבצל, וממלאים את התהום שנפערה באבוקדו. סוחטים מלמעלה לימון, ואז נהנים מהיופי ואחר כך מהטעם.

עונות איסוף:

ינואר עד מרס. הצמח נדיר יחסית ומוגן, ועל כן עדיף לגדל ולא לקטוף מהבר.

עלי הרדופנין באבוקדו

1/1
english flag.png
Logo_RachelEinav_R01-04.png
טלפון:  052-2631645  |   אימייל:  einavr@blue-ecosystems.com  |  רח' הגת 26 זכרון יעקב 3092058