פרי האדמה

ילקוט הרועים הוא צמח חד-שנתי שמצליח להתפתח היטב במגוון בתי גידול. מחזור החיים הקצר מאפשר לו לקחת את הטוב שבכל העולמות, והוא בין המצליבים (Brassicaceae) שגדלים מייד עם הגשם הראשון וממהרים להבשיל זרעים. ילקוט הרועים מתאפיין בפירותיו דמויי הלב, כמו הלבבות שמציירות ילדות קטנות החולמות על אהבה, וכמו מה שנושא הרועה בילקוטו, את ליבה של נערתו. השם העברי עוקב אחרי השם הלטיני.

ילקוט הרועים נפוץ מאוד אצלנו וכמעט בכל העולם, למעט באזורים הטרופיים. הוא כנראה אחד הצמחים העתיקים שאנשים נהגו לאכול, ובכמה מקומות באסיה אף מגדלים אותו כגידול חקלאי. ילקוט הרועים הוא גם ביטוי מקובל בשפה ומשתמשים בו לעיתים לתיאור אסופות שונות. כזה למשל הוא שם ספרו של שמעון בצלאל ניימאן, שיצא לאור בשנת תרנ"ז-תרס"ח (1897), המכיל אסופת דעות על התנאים והאמוראים, וכן שמם של אתרים שונים עם אסופות של ידע בני זמננו. 

מלבדנו, בטבע אוכלות את הפירות נמלים וגם ציפורים, וכל להקת תרנגולות תתנפל עליהם בשמחה. ילקוט הרועים עשיר בוויטמיןA , בוויטמין 1B ובוויטמיןK . הוא מכיל ברזל וכל מיני חומצות בריאות. בבדיקות נמצא בצמח ריכוז של שמנים אתריים, רעילים ללרוות של יתושים, אז אולי גם כאן אפשר למצוא להם שימוש.

העלים טובים לסלט ולתבשיל. מצאתי המלצה לבשל אותם יחד עם פטריות, אך בדקו היטב אם הפטריות שאספתם אכן ראויות למאכל. אם ברצונכם להוסיף נופח אקזוטי לפטריות שמפיניון קנויות, זה הצמח. והנה עוד המלצה: שלא כמו מינים רבים אחרים, ילקוט הרועים טעים גם כאשר הזרעים מבשילים, כל עוד שושנת עלים טרייה ועסיסית למרגלותיו. כשהכנתי את הצמח למאכל, התרשמתי מהשורשים: שורש מרכזי לבן וצח בגוון שקשה למצוא אצל צמחים שזה עתה נשלפו מהאדמה הבוצית. מצאתי שגם השורשים ראויים למאכל. אלו שניסיתי לנגוס בהם היו מעט קשים לשיניים שלי, אולי כדאי היה לבשל אותם. אין לי ספק שהם מכילים הרבה עמילן. 

כמויות גדולות של הצמח מצויות בטבע במשך חודשים ארוכים. הוא אינו צמח מוגן ואפשר לאכול ממנו ללא חשש לחטא או עבירה. בנוסף, קל יחסית לזהות את הצמחים של ילקוט הרועים בשל הצורה המיוחדת של הפרי. כאמור, הצמח נפוץ כמעט בכל העולם, ועל כן זהו צמח חובה למי שמתכוון ללכת לאיבוד ולשרוד בטבע. בסין, כך נאמר לי, אפשר לקנות סלט מילקוט הרועים בדוכני רחוב. 

המתכון היום הוא לסלט ילקוט הרועים ברוטב סויה. בחרתי להגיש בצלחות שצורתן לב, זה נראה לי הולם.

ילקוט הרועים

מצליבים

חומרים:

אגודת עלים צעירים של ילקוט הרועים
רוטב סויה
חומץ
שמן שומשום
מעט סוכר (לא חובה)

הכנה:

חותכים את העלים לרצועות, ובכלי נפרד מערבבים חומץ, רוטב סויה ושמן שומשום. החוששים לגזרתם ימעיטו בכמות השמן, אבל לא כדאי לוותר עליו. יוצקים את הרוטב על העלים ואוכלים בתיאבון, אפשר בעזרת מקלות ואפשר במזלג.

עונות איסוף:

נובמבר עד מאי.

ילקוט הרועים ברוטב סויה

1/1
english flag.png
Logo_RachelEinav_R01-04.png
טלפון:  052-2631645  |   אימייל:  einavr@blue-ecosystems.com  |  רח' הגת 26 זכרון יעקב 3092058