פרי האדמה

הירבוז נמנה עם משפחת הירבוזיים (Amaranthaceae), משפחה קרובה משהו למשפחת הציפורניים, אבל בעוד הציפורניים התברכו בפרחים יפים והם מואבקים על ידי חרקים, הלכו רוב בני משפחת הירבוזיים לדרך אחרת, ובחרו האבקת רוח עם כל היתרונות והחסרונות שלה. בסוג ירבוז יש כעשרה מינים בארץ, ומספרם נמצא בעלייה מתמדת. רובם צמחים גרים שפלשו לכאן בשנים האחרונות, ורבים מהם גדלים בסביבת האדם, לכן המכונים החקלאיים עסוקים בהכנה: ובהתאמה של ריסוסים קוטלי עשבים כנגדם. חלקם באים אלינו כבחירה, כצמחי נוי, רק שאז קוראים להם אמרנטוס ולא ירבוז, שהוא לא שם של כבוד. המוצא של הסוג הוא כנראה טרופי אפריקאי, ונראה שהוא עדיין לא אמר את המילה האחרונה שלו בעניין התפוצה בארץ.

אף על פי שלא היה ידוע לי על נוהג לאכול אותו בארץ ישראל, התברר שהירבוז נזכר במקורות, במסכת שביעית, כצמח בר: "הפגם והירבוזין השוטים... פטורין מן המעשרות" (שביעית פ"ט, מ"א). ומן התוספתא אנו למדים, כי הירבוז נחשב בעיני הקדמונים לירק שדומה בטעמו לתרד: "ואין מרכיבין... ולא תרד על גבי ירבוז מפני שירק בירק" (כלאים א, י"א). כמובן שאיננו יכולים להיות בטוחים שאותו ירבוז שהתכוונו אליו אבותינו הוא זה הנקרא כיום על ידינו ירבוז.

התייחסתי ברשימה הזאת לסוג, משתי סיבות: ראשית, אני מתקשה להגדיר את המינים; שנית, למיטב ידיעתי, כל מיני הירבוז נאכלים באותם מתכונים המתאימים לתרד, אחרי בישול קל. הירבוז פופולרי מאוד כצמח מאכל באסיה, ואחד המינים (Amaranthus tricolor) נקרא תרד סיני. באי מילוס שביוון מצאתי צמחי ירבוז שנמכרים בחנות הירקות המקומית לטובת אותן עקרות הבית שלא יוצאות לשדות, במחיר שווה לכל נפש.

מהמינים שלנו מצאתי עדויות לאכילה של ירבוז ירוק שיבולת (Amaranthus cruentus), ירבוז שרוע (Amaranthus spinosus), ירבוז מופשל (Amaranthus retroflexus) וירבוז עדין שלעיתים קוראים לו גם ירבוז מצוי (Amaranthus viridis), ואני מניחה שכל המינים שלנו, באשר הם, מתאימים למאכל. מצאתי עדויות שענפים צעירים של ירבוז האשלים (Amaranthus retroflexus) נאכלים מבושלים או מטוגנים עם שום ושמן זית - בכרתים, בטורקיה ובסיציליה, ויצאתי לנסות. באינטרנט מוכרים זרעים של כמה מיני ירבוז אדומי עלים כדי לגדל אותם בגינות נוי, ואם רוצים - לאכול.

רוב המינים של הירבוז נפוצים מאוד, אבל כיוון שהפרחים אינם אטרקטיביים, הם פחות מושכים את העין ועל כן קשים יותר להגדרה. ההמלצה שלי היא על ירבוז מבריק (Amaranthus blitum). ההגדרה של המינים מתבססת על הברק של הזרעים והגבשושיות שעל דופן הפרי. כדאי לראות את שני המינים יחד ולהפנים. ירבוז מבריק נאכל גם בספרד. כמו תמיד יש לוודא שהזיהוי נכון טרם האכילה, וכמו במינים רבים אחרים שרוצים לאכול מומלץ להתמקד בענפים ובעלים הצעירים, כי כשהם מתבגרים הם נעשים מרים, וכן לאסוף שורשים. זרעים מחפשים כמובן אצל הצמחים הבוגרים. אני מצאתי את הירבוז מתאים לקציצות, והשתמשתי בו גם כמלית בבצק עלים.

ירבוז

ירבוזיים

חומרים:

עלים וגבעולים צעירים של ירבוז
2 ביצים
פירורי לחם
1 חבילה של בצק עלים
מלח, פלפל גרוס, מעט שום כתוש, אבקת הל, שומשום

הכנה:

מבשלים קלות את העלים והגבעולים, מוציאים מהמים, סוחטים וחותכים. מוסיפים ביצה (משאירים קצת כדי למרוח על הבצק), מוסיפים תבלינים ופירורי לחם. מרדדים את העלה של הבצק, מכניסים את המלית, מגלגלים, מורחים בביצה ומפזרים שומשום. אופים בטמפרטורה של 180 מעלות במשך כ-20 דקות, עד שהבצק משחים.

עונות איסוף:

אפריל עד אוקטובר.

בצק עלים במלית ירבוז

1/1
english flag.png
Logo_RachelEinav_R01-04.png
טלפון:  052-2631645  |   אימייל:  einavr@blue-ecosystems.com  |  רח' הגת 26 זכרון יעקב 3092058