פרי האדמה

כליינית, או בשמה העממי, אספסת ספרדית (Spanish Medick), משתייכת למשפחת הפרפרניים (Papilionaceae). הפרח פרפרני לדוגמה והפרי עגול, דמוי כליה, רומז רמיזה ארוכת טווח לכיוון האספסות ושאר הפירות העגולים של המשפחה. התרמיל האופייני נסגר בשתי הפינות ליצירת צורת כליה, כנראה איזו מוטציה עתיקה שפגמה בתרמיל וגרמה לו להתעגל וברבות השנים העיגול הפך ליתרון. אולי קלות התפוצה אולי הקושי, כיוון שהוא פחות נתפס בעוברים ושבים. האבולוציה היא לעיתים קרובות סבלנית למי שחורגים מהדרך המקובלת. המין נפוץ בים התיכון, בעיקר בחופי הים האגאי, יוון וטורקיה, ומשם נפוץ לצדדים. מין צנוע, לא גדל בכמויות גדולות, אבל צמח מרעה מצוין. וכן, קל לזהות אותו בזכות צורת הפרי האופיינית.

הוא נמנה עם הפירות המסורים לצאצאיהם. הפרי מכיל שני זרעים; הראשון נובט בשנה הראשונה והשני ממתין לשנה הבאה או לאלו שיבואו בהמשך. אחד מסיפורי התנ"ך הראשונים הוא סיפורם של קין והבל, סיפור על קנאת אחים. ומי מאיתנו לא חווה את התחושה הלא נעימה הזאת? אולי רק בנים יחידים. כאן הטבע מחלק את משאבי הזמן ומונע תחרות בין הצאצאים של אותם הורים. ניתן כמובן לשבש את המהלך באופן מלאכותי על ידי פגיעה מכנית או כימית בקליפת הזרע, כר נרחב של פעילויות וניסויים שיכולים לעניין קבוצה של מורים ותלמידים.

כך מחלקת האבולוציה את מידת הסיכון הגבוהה של צמח חד-שנתי. אם השנה לא יהיו מספיק גשמים או משהו אחר ישתבש, עדיין קיים סיכוי לזרע של השנה הבאה להצליח. הזרעים הם בעלי קליפה קשה, וכמות החומרים מעכבי הנביטה שונה בכל אחד מהם. היא רבה יותר בזרע הקרוב לעוקץ של התרמיל. תמיכה נוספת בצאצאים היא חוסנו של הפרי. הוא נשאר באדמה ואינו נרקב, ובכך שומר על הזרעים. כשעוקרים מהשורש כליינית מצויה, אפשר לעיתים קרובות להבחין בשרידי התרמיל, ועל פיהם גם לזהות את הצמח טרם הפריחה.

עוד דרך לזהות את הצמח לפני הפריחה וטרם הבשלת הפרי היא צורתם של העלים. העלים לעיתים תמימים ולעיתים מורכבים משלושה, חמישה ואפילו שבעה עלעלים. העלעלים הם דמויי ביצה הפוכה, כשצידם החד פונה לגבעול וצידם הרחב ממנו והלאה. זהו מבנה לא שגרתי שקל לזהות אותו.

ברשימת המינים העולמית של הסוג כליינית מופיעים עשרה שמות, אבל רק שניים מהם הם שמות המקובלים על המדע: כליינית מצויה וכליינית הלוטוס (Hymenocarpos lotoides) הגדלה בספרד. שאר השמות, הצעות של חוקרים שונים, נפסלו, והם מתייחסים ככל הנראה למין הנפוץ יותר, כליינית מצויה, אולי לתת-מינים שמתפתחים ממנו.

כליינית מצויה

פרפרניים

חומרים:

חופן של פירות צעירים ורכים
בצל
שמן לטיגון
עגבנייה (או רסק עגבניות מוכן)
מלח, פלפל, מעט סוכר, הל טחון

הכנה:

קוצצים ומטגנים את הבצל, מוסיפים את התרמילים לטיגון קצר, ואחריהם עגבניות קצוצות או רסק עגבניות מקופסה. מתבלים לפי הטעם.
ההמלצה היא לאסוף תרמילים צעירים, כי אחר כך הם נעשים סיביים מאוד.

עונות איסוף:

הפריחה של הכליינית בחודשים פברואר עד אפריל, ומייד אחריה הפרי.

תרמילי כליינית ברוטב

1/1
english flag.png
Logo_RachelEinav_R01-04.png
טלפון:  052-2631645  |   אימייל:  einavr@blue-ecosystems.com  |  רח' הגת 26 זכרון יעקב 3092058