אף על פי שיש לו כתר, הכתרון הוא לא משועי הארץ. הוא צמח חד-שנתי, נמוך, צהוב פרחים. מינים רבים יכולים להתאים לתיאור הזה. הכתרון משתייך למשפחת הפרפרניים (Papilionaceae), משפחה מצוינת ורבת מינים, אחת המוצלחות ביותר בטבע, שתרמה לאנושות הרבה תרמילים עמוסי זרעים.

לשורשים של הצמח יש מיקוריזה, שזה המינוח המקובל לסימביוזה בין צמחים למיקרואורגניזמים. תמורת דיור ועודפי סוכרים, חיידקים שמקום משכנם בפקעיות שעל השורשים, מייצרים חנקן אטמוספרי לשימושו של הצמח. כיוון שהצמחים אינם יכולים לקבע חנקן מהאוויר בעצמם, הרי שהשותפות הזאת חשובה מאוד לא רק למשתתפים הישירים, החיידקים והפרפרניים, אלא לכל בית הגידול, כיוון שהם מעשירים את הקרקע. בכל התרבויות החקלאיות העתיקות, וגם בתנ"ך, יש המלצה למחזור גידולים שיכיל נציגים מהמשפחה. הכתרון הוא צמח נפוץ, גדל בקלות ומתאים מאוד למשטחי צבע בגינות.

השם העממי של המינים השונים מתייחס לצורת הכתר של הפרחים, ולעיתים קרובות מכיל את המילה Crown ואת הצבע של הפרח. רוב המינים בסוג הם צהובים וחלקם ורודים-סגולים, אבל למינים השונים בסוג יש שמות שונים במקומות שונים בעולם. זהו אחד המינים שהכי קל לקרוא לו בשמו הלטיני, שהוא קצר יחסית. בעולם ידועים חמישה מינים, ויש הטוענים שפחות. לכתרון ייצוג מכובד בישראל: כתרון גלוני (Coronilla repanda), כתרון עקרבי (Coronilla scorpioides), ושני מינים נוספים שהופרדו מהסוג אבל שומרים על השם העברי המשותף מסיבות נוסטלגיות: כתרון קרתי (Securigera cretica) וכתרון זעיר פרח (Securigera parviflora), שהתחברו לקרדומית השדה (Securigera securidaca) והם עכשיו "סוג של".

הפרחים הפרפרניים של הכתרון מואבקים על ידי סדרה של מאביקים, ובראשם דבורים סוליטריות, יחידאיות. אלו לרוב קטנות יותר מדבורת הדבש, והקינים שהן יוצרות אינם מכילים כל כך הרבה פרטים אבל בכל זאת פרחים רבים מותאמים ומחכים לביקורים שלהן. נמיכות הקומה של הצמחים מקילה על התעופה כיוון שכאשר מנשבות רוחות עוצמתן עולה עם המרחק מהאדמה. גם הסמיכות של הפרחים מאפשרת להן ללכת מפרח לפרח, וכך לחסוך קצת אנרגיה. המבנה המתחשב בצרכים של הדבורים מצדיק את עצמו, ואכן כמעט כל אחד מהפרחים שנפתחו מסיים את מחזור החיים שלו בצורה של תרמיל רב זרעים, והתפרחת כולה נראית בבוא היום כמו אגודה של תרמילים.

אפשר לאכול את כל חלקי הצמח: עלים צעירים ותרמילים רכים בתבשיל, ופרחים רכים בסלט חי. אצל חלק מהמינים התפרחות צפופות, ואפשר בקלות לתלוש אותן ולמלא את הסלסילה.