פרי האדמה

המרווה המשולשת היא ממשפחת השפתניים (Labiatae). היא עמוסת ריחות טובים, והיא כנראה המרווה הפופולרית ביותר אצלנו. אגדי מרווה נמכרים בשוק של באר שבע דרך קבע, וזה אחד הצמחים שאי אפשר בלעדיהם. המוכרים בשוק נשבעים לי שהמרווה היא בלדי, כלומר נאספה בבר, ואני מסתכלת על הגבעולים שווי הגודל ומקווה שהם משקרים, כיוון שהמרווה היא צמח מוגן שמצוי בסכנת הכחדה עקב קטיף יתר. בנוגע למשמעות השם שמעתי כמה סברות, החל מייחוס של קדושה וכלה בתיאור של העלים: העלה לעיתים תמים ולעיתים מחולק לשלושה עלעלים – האב, הבן ורוח הקודש.

למרות קטיף היתר, המרווה המשולשת היא עדיין אחת המרוות הנפוצות ביותר, אולי הנפוצה מכולן אצלנו (אבל הקביעה אינה בדוקה). השימוש הגואה בה בגינון תורם לתפוצתה. המרווה היא שיח גדול ויפה, עם עלים בגוון אפרורי מעניין ועונת פריחה ממושכת. כל אלה מתקבלים מצמח שדורש השקיה מועטה בלבד, והוא זמין ולרוב עמיד.

כדי להתגונן מפני כנימות מהמיןCynips salviqe , שנוהגות לעקוץ את המרווה המשולשת ולהטיל בתוכה את ביציהן, הצמח מפתח רקמה מיוחדת שנראית עגולה וירוקה. אל תטעו, אלה אינם פירות אלא עפצים. ואגב, את ההתעבויות הללו אפשר לאכול, ומבחינת בטל בשישים, הן כשרות. כמו תמיד צריך להזדרז לפני שהן יתקשו והכנימות יתפתחו בתוכן.

לדעתו של ברוך צ'יזיק, אחד הבוטנאים הראשונים שקמו לנו, המרווה המשולשת מופיעה במקורות בשם מרמהין: "ונבחשי בגוזא דמרמהין" (גיטין ס"ט, ע"ב); צליל השם מרמהין נשמר בערבית המדוברת. בארץ ישראל מרווה משולשת נקראת מרמיה.

המרווה המשולשת היא אחד הצמחים המקובלים ביותר לתה ולמרפא בקרב ערביי ישראל. היא ידועה מאוד בסגולות הרפואיות שלה, ולמרות ההסתייגויות הרגילות שלי מהמלצה על תרופות שלא ניתן להוכיח את הפעילות האמיתית שלהן, אחרוג ממנהגי ואביא שתי המלצות: אומרים שמרווה משולשת טובה נגד כאבי בטן, ולדבריה של עדה רוטנברג, כימאית מזון ואישה מנוסה וחביבה, זוהי תרופה מצוינת לריח פה אצל כלבים. לא ניסיתי, כי אין לי כלב, אבל עדה ניסתה. מכינים תה ממרווה, ומוסיפים כפית גבינה (להגביר את החשק של הכלב לשתות תה). ואם אנחנו מתפנקים במוצרים אורגניים למה שלא נפנק את ידידינו?

התה שמכינים מהמרווה הוא מריר במקצת. אני אישית איני אוהבת אותו, אבל אני מכירה אנשים שזהו התה החביב עליהם. יש כאלה ששותים אותו כתבלין תוסף לתה רגיל. אני לא מרגישה צורך לכתוב איך מכינים תה (נו, טוב – שמים עלה בכוס ויוצקים מים), ואף שענייננו בצמחי מאכל אחרוג שוב, ולפניכם מתכון לקטורת.

מרווה משולשת

שפתניים

חומרים:

6 גבעולים של מרווה משולשת
חוט לקשירה

הכנה:

קולעים מהענפים צמה צפופה. באמצעות החוט מלפפים וכולאים את העלים המרדניים שיוצאים החוצה, עד לקבלת גוש עלים צפוף. תולים את הצמה במהופך למשך זמן מה, עד שתתייבש. רצוי לייבש אותה במקום חשוף לאוויר, אבל לא בשמש, כדי שהעלים לא יישרפו והריח יישאר. לאחר שהגבעולים התייבשו אפשר לשמור אותם לזמן ממושך. מקום מומלץ הוא במגירת הלבנים כדי שיפיצו ריח טוב. כשרוצים ליהנות מריח הקטורת, מדליקים את הענפים, מכבים בנשיפה, מותירים בעירה איטית ונהנים מריח העשן.

עונות איסוף:

כל השנה.

קטורת ממרווה משולשת

1/2
english flag.png
Logo_RachelEinav_R01-04.png
טלפון:  052-2631645  |   אימייל:  einavr@blue-ecosystems.com  |  רח' הגת 26 זכרון יעקב 3092058