פרי האדמה

המרווה היא קבוצה של כ-25 מינים בצמחייה של ישראל. לרוב אלו שיחים גדולים וזקופים, עם פרחים מרשימים, המייצרים הרבה דרמה בנוף. גם המראה החושני של הפרחים, שתי שפתיים משורבבות קדימה, אינו מרגיע את המתח. הפרחים גדולים, מותאמים להאבקה על ידי פרפרים ודבורים, ולרוב הדרך חסומה בפני החרקים הקטנים. משפחת השפתניים (Labiatae) ידועה בצמחי המרפא והבושם שלהם, ובפרט המרוות. אומרים שמקור השם הלטיני Salvia הוא מהמילה מרפא, Salvation. בעברית הסתפקו בעובדה שהצמח מרווה, ואכן מינים רבים מתאימים להכנת תה. הקדשתי תשומת לב מיוחדת למרווה המשולשת שהיא צמח תה נפוץ ביותר, אולי הכי נפוץ מבין צמחי הבר שלנו, ולמרוות ירושלים בשל הממולאים שמכינים מהעלים שלה (גם מינים אחרים גדולי עלים מתאימים), ואפרט כאן עוד שלושה מינים: מרווה מצרית (Salvia aegyptiaca), מרוות המדבר (Salvia deserti) ומרווה ריחנית (Salvia dominica).

מרווה מצרית היא אחת המרוות הנפוצות ביותר בדרום הארץ. היא גדלה בערוצי ואדיות כיוון שהיא מתפנקת לקבל עוד קצת מים. כבת נאמנה למשפחת השפתניים ניכרים בה כל סימני ההיכר של המשפחה: הגבעול בחתך מרובע ולא עגול כמו אצל רוב הצמחים, והפרח דו-שפתני. השפה העליונה והשפה התחתונה נבדלות ומזמינות את החרקים פנימה, ושם אם תצפו למצוא ארבעה אבקנים פעילים צפויה לכם אכזבה - המרוות מפעילות רק שני אבקנים. השניים האחרים אצל חלק מהמינים נעלמו לגמרי, ואצל אחרים נותרו שרידים (סטמינודים) שסתם תופסים מקום.

מרווה מצרית דומה במקצת למרוות המדבר, אך היא ססגונית הרבה פחות. צבע הכותרת לבן ולעיתים נוטה לתכלת, כחול חיוור בלשון המגדיר, וגם אצלה אפשר למצוא ציורים כחולים על הרקע הלבן של עלי הכותרת, אם כי לרוב הם עדינים יותר. מרווה מצרית היא צמח זעיר שנחמד לגלות אותו במדבר. השיח קטן יחסית והפריחה היא בדורים דורים, ולרוב אין עוצמת פריחה רועשת של המין. הוא מעין נציג של הצפון והתרבות הצמחית הים תיכונית בפראות של המדבר, ואם רגע מהססים - זה זה או לא זה, הרי הניחוח העדין שעולה מן העלים מלמד שזו מרווה.

הפריחה של מרוות המדבר היא בהירה לבנה ועליה כתמים כחולים. מרוות המדבר אינה יוצרת גושי פריחה צעקניים כמו מינים אחרים של מרווה. יופיה בצניעותה. עונת הפריחה העיקרית היא האביב, מרס ואפריל, ואפשר למצוא טפטופי פריחה, כמקובל במדבר אם יש מים, כמעט לאורך כל השנה.

מרווה ריחנית היא מין של בתת הספר. העלים ריחניים מאוד, ונקל להכיר את הצמח על פי ריח העלים. גם הפרחים הלבנים שלה מרשימים מאוד. אם אמרתי שהתנהגות בוטה בנוף מאפיינת את רוב מיני המרוות, זה אחד המינים שחשבתי עליו באותו רגע.

מרווה ריחנית

שפתניים

חומרים:

2 עלי מרווה
מעט עלי תה שחור
סוכר (חופן)
פינג'ן

הכנה:

מדליקים מדורה ומחממים את המים. כשהמים רותחים מכניסים פנימה עלי תה, עלי מרווה וסוכר. מרחיקים מהאש ומחזירים לרתיחה קלה. מוזגים לכוסות זכוכית (את הכוסות רצוי לשמור בגרב ישן כדי שלא יישברו במהלך הטיול).

עונות איסוף:

כל השנה.

הכנת תה ממרווה ריחנית

1/2
english flag.png
Logo_RachelEinav_R01-04.png
טלפון:  052-2631645  |   אימייל:  einavr@blue-ecosystems.com  |  רח' הגת 26 זכרון יעקב 3092058