פרי האדמה

משפחת הסלקיים (Chenopodiaceae) היא לא מהמשפחות האטרקטיביות כשפוגשים אותן בשדה. לעיתים קרובות, וגם כשהם פורחים, הצמחים נראים לנו כמו "סתם עלים". הפרחים קטנים, בעלי חמישה עלי כותרת זעירים. מוצא המשפחה הוא מהמדבריות. אלו המקומות שלא כדאי לבזבז בהם אנרגיות על פרסום וראווה. במזרח התיכון הם גדלים במגוון בתי גידול: יש מינים מדבריים, מינים בחורש ומינים של אשפתות.

בצמחייה הטבעית של ארץ ישראל יש נציגים של כבוד למשפחת הסלקיים. נזכיר את מיני המלוח ואת המלחית, את היפרוק ואת הפרקן, האוכם, בן המלח וכמובן כף האווז. רובם מינים אפרוריים של בתי גידול חמים ומלוחים, רחבי תפוצה ועמידים בדרכים שונות.

אין הרבה מינים של צמחי תועלת במשפחה, אולם המינים הקיימים תועלתם מרובה. הסלק התרבותי, הסגול המתוק, נחשב בעבר למזון של עניים אך כיום גם עשירים יודעים ליהנות ממנו. סלק הבהמות או סלק המספוא, משמש להאבסת בני בקר, והחשוב מכולם הזן הנקרא סלק סוכר (Beta vulgaris var saccharina), אחד הצמחים החשובים בעולם כיוון שהוא וקנה הסוכר אחראים על הספקת הסוכר העולמית, מקור קדוש של גרגירי האנרגיה הלבנים והמתוקים בעולם. מלבד הזנים השונים של הסלק עוד מין אחד ממשפחת הסלקיים קנה את מקומו בתרבות האוכל העולמית ובתרבות בכלל - התרד. תרד הגינה (Spinacia oleracea), שיותר מכל הצמחים שעליהם הירוקים נאכלים, זכה לעמדת כוח.

הסלק המצוי (Beta vulgaris) הוא המקור לכל המינים הנפלאים שתיארנו למעלה, ואשר התפתחו ממנו במשך אלפי שנים של סלקציה חקלאית. מין הבר אופייני בעיקר לצפון הארץ, והוא גדל לעיתים בחורש ולעיתים בשולי שדות. לקטנים משתמשים בעיקר בעלים, שהם מתקתקים ויש בהם חמיצות מסוימת. הם מצוינים לסלט טרי, מצוינים בתבשיל, ועוד יותר כמילוי למאפה. עם התחייה של אופנת ליקוט צמחי הבר, ניתן לפעמים למצוא אותו בשווקים, או שאספו אותו בשטח או שגידלו אותו למען הפשטות. כדרכם של עלים ירוקים הוא מכיל הרבה ברזל והרבה קרוטנואידים ואנתוציאנידים (Anthocyanidins) וכמובן אנטיאוקסידנטים להאריך ימינו.

הסלק הוא אחד ממיני העלים הטעימים ביותר שנאספים בבר. לא לחינם בייתו ממנו את הצמח שממתיק את העולם. כיום אפשר לעיתים למצוא עלים של סלק בר שמגדלים אותם במאורגן ומוכרים אותם כסלק "בלדי" בשווקים. בזכות אותם חקלאים חרוצים אפשר ליהנות מהתבשילים בלי לטרוח וללקט, ואין חשש לאוכלוסיית הבר. מלבד העסיסיות של העלים, אין לפרחים חן מיוחד; יופיים שמור למיטיבים להתבונן.

חולטים את העלים כמו שהם במים רותחים לזמן קצר, ולאחר מכן מתבלים בבצל מטוגן ובמעט מיץ לימון ומלח. עלי הסלק מתאימים למילוי בצקים וטעימים בתערובות של גבינה, וכתוספת לפיצה ולפיתה. אוכלים אותם גם בסלט טרי וכתוספת מעט חמצמצה לתפוחי אדמה או לבשר המתבשל בקדירה.

סלק

סלקיים

חומרים:

לבצק:
1 שמנת (או יוגורט)
1 ק"ג קמח
1 מרגרינה
למלית:
עלים של סלק
מעט שמן זית
מיץ עגבניות
מיץ לימון
רוטב צ'ילי

הכנה:

מערבבים את כל חומרי המלית, ועד שיתחזקו וייספגו הטעמים בינתיים מכינים את הבצק. יוצרים כדור בצק, מגלגלים וממתינים. אחר כך מפרידים אותו בעזרת האצבעות לכדורים קטנים יותר, ושוב ממתינים. וכשאין יותר סבלנות, שוטחים כל כדור, מניחים במרכזו כמות נאה מהמלית, יוצרים משולש משתי הדפנות וסוגרים בשלישית. אופים על פח שחומם במדורה, או על תנור גז מאולתר או בתנור חשמלי בחום גבוה. מחכים שישחים ואוכלים. חכו שיתקרר אבל לא יותר מדיי. מתבלים בפלפל חריף (במיוחד אם דילגתם על הצ'ילי) ובמלח.

עונות איסוף:

דצמבר עד מרס.

כיסונים ממולאים בעלי סלק

1/1
Logo_RachelEinav_R01-04.png
english flag.png
טלפון:  052-2631645  |   אימייל:  einavr@blue-ecosystems.com  |  רח' הגת 26 זכרון יעקב 3092058