פרי האדמה

משפחת הסוככיים (Umbelliferae) היא משפחה עתירת מינים. קבוצה גדולה מתוכה מיוצגת בצמחיית הארץ, וקבוצה גדולה היא צמחים ריחניים טעימים למאכל: הכרפס הריחני, הפטרוזיליה התרבותית ועוד. המשפחה נחשבת למפותחת יחסית ובעלת קווים ברורים המאגדים את כל בני המשפחה בקו אבולוציוני משותף, והסקליגריה מצטרפת לצמחי התבלין הנפלאים של המשפחה. התפרחות דמויות הסוכך מאפשרות צמצום וחיסכון בהשקעה בפרחים, וקבלת תוצאות טובות מבחינת ההאבקה על ידי החרקים שרואים את כל התפרחת כיחידת האבקה ומבחינתם היא גדולה ובולטת מספיק.

סקליגריה כרתית היא לא מהצמחים שיעשו כותרות. אפילו שם עברי לא נתנו למין והוא נקרא בעברית בתעתיק של השם הלטיני. שם המין (כרתית) בעברית הוא בעקבות שמה הלטיני הקודם של הסקליגריה, Scaligeria cretica, שבינתיים עודכן. הסקליגריה היא מין נפוץ למדיי בחורשים של מזרח הים התיכון. המין שלנו נזכר גם במדריך מצולם של צמחי לבנון, ואפילו במרחבים האין סופיים של האינטרנט קשה למצוא עליו אינפורמציה.

העלים של הסקליגריה רובם לרוב מנוצים, אולם לעיתים חלקם תמימים, בעיקר העלים הבוגרים יותר שבחלקו העליון של הגבעול, כאשר זה מתרומם מעל לשושנת העלים. הפרחים שלה לבנים-ירקרקים, ערוכים בקרקפת, זכריים או נקביים, דהויים משהו. הצמח מתחיל את חייו כשושנת של עלים גזורים שגובהם סנטימטרים ספורים, והוא מגיע לגובה של כחצי מטר. ואף על פי שהוא נפוץ למדיי, מעטים שמים לב אליו ומעטים טורחים למולל אותו ולטעום.

לא מצאתי עדויות בפולקלור למתכונים ולשימוש בצמח, חוץ מהעובדה שפעמיים בוטנאים שונים הציגו אותו בפניי בשם הפטרוזיליה של הכרמל, ולא בכדי. העלים מזכירים את הפטרוזיליה בריחם ובטעמם. הניחוח הוא תוצאה של שמנים אתריים שהצטרפו לצמח ועזרו לשמר אותו מפני אוכלי צמחים למיניהם. זה לא יעזור לו נגדנו, כי בעינינו הארומה מוצאת חן. מיצוי כימי של הצמח נעשה בשנת 2006 על ידי חבורת חוקרים מטורקיה, הונגריה וארצות הברית. הם מצאו 38 מרכיבים בשמן האתרי שהופק מהצמח, בעיקר בשמן שהופק מהשורש. הוכח שלחומרים הייתה השפעה טובה (רעה) על פטריות. זה מחזק את ההסבר שלי למה האבולוציה טרחה להקנות לו ולעוד צמחים את התכונה לאסוף בעלים שמנים אתריים. לכאורה השקעת אנרגיה בהפקת חומרים שלצמח אין שימוש בהם, אבל יש תועלת רבה בדחיית אוכלי צמחים, פירות ופטריות מפגיעה בעלווה הירוקה שמפרנסת את הצמח.

הוא מופיע ברשימות בין-לאומיות של צמחי תועלת שיש לשמור אותם לעתיד, לרוב ללא פירוט. ניסיתי אצל אוכלי ירק מובהקים, והם אמרו: "אוכלים אותו ככה". כך או כך, בכל השימושים של הפטרוזיליה במטבח אפשר להחליף אותה בסקליגריה, לקשט את הטחינה, להעשיר את הסלט, להוביל את המרק. ניסיתי להכין ממנה את הסלט הכי קלאסי של האזור, מתכון פשוט ורב שנים: סלט בורגול.

סקליגריה כרתית

סוככיים

חומרים:

1/2 כוס בורגול גרוס דק או בינוני (יבש)
2 כוסות סקליגריה
1 כוס מים רותחים
שמן זית
מיץ לימון
מלח ופלפל גרוס

הכנה:

משרים את הבורגול במים עד הוא מתרכך. ככל שהוא גרוס דק יותר התהליך מהיר יותר. קוצצים את הסקליגריה דק דק ומוסיפים לבורגול. מתבלים בשמן ומיץ לימון, מלח ופלפל. אפשר לאלתר כמובן ולהוסיף בצל ירוק, עגבניות או פלפלים.

עונות איסוף:

ינואר עד אפריל.

סלט בורגול וסקליגריה

1/2
english flag.png
Logo_RachelEinav_R01-04.png
טלפון:  052-2631645  |   אימייל:  einavr@blue-ecosystems.com  |  רח' הגת 26 זכרון יעקב 3092058