פרי האדמה

הסרפד נמנה עם משפחת הסרפדיים (Urticaceae). רוב בני המשפחה הם עשבים ומיעוטם עצים ושיחים. בארץ גדלים ארבעה מינים של סרפד, והנפוצים שבהם הם סרפד צורב וסרפד הכדורים. כולם מתאפיינים בשערות צורבות. חלק מהמינים ידועים כצמחי סיבים (לא כל כך טובים), ששימשו בעבר לאריגה. זוכרים את הסיפור של הנס כריסטיאן אנדרסן על הנסיכה ו-12 הברבורים? אחיה הנסיכים כושפו והפכו לברבורים, ורק בלילה חזרו להיות נסיכים. כדי לבטל את הקללה הוטלו עליה שתי משימות: לארוג גלימות מצמחי סרפד, ולא לדבר - שתיהן משימות קשות. אלמלא סיימה לארוג את הגלימות הסיפור הזה היה נגמר לא טוב.

הסרפד - מי שלא נצרב ממנו, לא הייתה לו ילדות. זה אותו צמח שאם נוגעים בו נצרבים ומתכסים בשלפוחיות אדומות, מופתעים ונרעשים, עד שמוצאים למי לספר. לרוב הצריבה חולפת בתוך כמה דקות. הצריבה היא ביטוי חד-משמעי לחוסר הרצון של הצמח שיאכלו אותו, תכונה שהיה על הסרפד לפתח כיוון שהוא גדל בסביבה עשירה בחנקן וחביבים עליו ביותר מקומות המרבץ הקבועים של פרות ועיזים, מקומות שבהם רבות הלשונות שישמחו ללחך את העלים.

תחושת הצריבה נגרמת ממציאותן של שערות צורבות: אלו שערות חד-תאיות שלהן צורת בקבוק. בבסיס הנפוח מרוכזת כמות גדולה של ארס, שעיקרו חומצת נמלים, וממנו מובילה שפופרת שקופה ומוארכת המסתיימת בבליטה קלה. השפופרת מכילה כמויות משתנות של צורן (החומר שממנו מכינים זכוכית), ובמגע היא נשברת. השבירה מתרחשת במקום שבו ריכוז הצורן גבוה יותר, ואז היא שורטת קלות את העור, ובמקום השריטה נשפכת החומצה מהבקבוקון. מספיק לא נעים כדי לגרום לבקר ולצאן לא לאכול את הצמח, אבל לא מתים מזה. הצריבות דווקא שימחו את הרומאים שהיו חובטים בגופם בענפי סרפד צעירים – כתרופה לראומטיזם.

אוכלים את העלים בכל מיני אופנים: כתה - תה סרפד, וכמרק, וכן, אם ממש רעבים (או לאוכל או להערצה), אפשר לגלגל את העלים הטריים ו...ישר לפה. זה לא צורב, אבל גם לא מי יודע מה טעים. כאן התייחסתי לסרפד צורב, אך המתכון מתאים גם למינים אחרים של סרפד. כשהגשתי את המרק ביום חורף גשום, חלק מהנוכחים ביקשו תוספת.

סרפד צורב

סרפדיים

חומרים:

2 כוסות עלי סרפד טריים, שטופים היטב
בצל
חמאה לטיגון - 50 או 100 גרם
מים רותחים
מלח
שמנת מתוקה או חלב קוקוס

הכנה:

פורסים את הבצל לטבעות דקות ואת הסרפד מקצצים. מטגנים את הטבעות בחמאה, ולאחר שהשחימו מוסיפים את עלי הסרפד הקצוצים ומטגנים עד שנפחם יורד.
מוסיפים מים ומבשלים כחצי שעה. מתבלים במלח בלבד, המרק עשיר וטעים, ולדעתי אין צורך בתבלינים נוספים.
המהדרים טוחנים את המרק, ואז מתקבלת עיסה ירקרקת. כיוון שהמיקסר שלי היה בחופשת מחלה, ויתרתי ולא הרגשתי מחסור. בהגשה הוספתי שמנת מתוקה (למי שרצה), ואפשר להוסיף גם 0קרוטונים. מרק טעים שנחזור להכין.

עונות איסוף:

ינואר עד אפריל.

מרק סרפדים

1/2
english flag.png
Logo_RachelEinav_R01-04.png
טלפון:  052-2631645  |   אימייל:  einavr@blue-ecosystems.com  |  רח' הגת 26 זכרון יעקב 3092058