פרי האדמה

משפחת הדגניים (Poaceae) משביעה ומשמינה אותנו כבר אלפי שנים. העמילנים שהיא אוגרת בזרעים מתאימים מאוד כמקור אנרגיה לבני אדם. המסירות שלה שלובה בצניעות, כיוון שהיא נמנעת מהופעות ראוותניות. בטוחני שאם הייתה כנסייה לצמחים היא הייתה מגיעה לתפילה בכל יום ראשון ומקשיבה להטפות המוסר של הכומר. משפחת הדגניים מעבירה אבקה בעזרת הרוח, ועל כן אין לה צורך להתקשט. לנו הצמחים נראים ירוקים ולא מעניינים ולכן חלק מהבוטנאים בוחרים לא ללמוד לזהות אותם, אך מי שמוכן להתמודד יגלה שהמשימה אינה קשה. יחידת הפריחה נקראת שיבולית, והיא עטופה בשתי גלומות - גלומה עליונה וגלומה תחתונה. לעיתים השיבולית מכילה פרח אחד (כך אצל העבדקן), ולעיתים פרחים מרובים. כל פרח עטוף בשני עלים שנקראים מוצים - מוץ עליון ומוץ תחתון. לעיתים קרובות נוספים לגלומות או למוצים מלענים. אלו תוספות באורך משתנה, לרוב זיפים, משהו בין שערות לקוצים. לפעמים המלענים רכים, אך לרוב הם מחוספסים ודוקרניים. תפקידם העיקרי הוא להפריע לאוכלים, אנשים או בעלי חיים, כדי למתן את ההסתערות על הזרעים. מדי פעם יש להם תפקיד גם בהפצת הזרעים.

בדרך כלל אינני נוהגת לתאר כאן את מבנה הפרח, כיוון שהמידע הזה מצוי בדייקנות מופלגת במגדירי הצמחים, אך הפעם אחרוג ממנהגי. השיבולית של העבדקן מכילה כאמור פרח אחד. הגלומות שוות זו לזו וחסרות מלענים. המוצים קטנים יותר, אורכם כשליש מאורך הגלומה. המוץ התחתון הוא קרומי שקוף בהבשלה ולעיתים בעל מלען קצר.

שלושה מינים של עבדקן גדלים בישראל, שלושתם קשורים לבתי גידול לחים, גדות נחלים, תעלות ומאגרים: עבדקן הדורים (Polypogon viridis), שפעם קראו לו נחלית הדורים להדגיש את מקום החיות, עבדקן החוף (Polypogon maritimus) ועבדקן מצוי (Polypogon monspeliensis), שניהם מינים קרובים מאוד ובעלי שערות רכות ותפרחת צפופה.

עבדקן הדורים מזדמן לי לעיתים קרובות, ועל פי הספרות ראיתי שהזרעים נאכלים, כמו רבים כל כך מהצמחים שגדלים על שפת הנחל שהשפע מאפשר להם לגדול ובני האדם מצויים שם מספיק זמן כדי ללמוד לאכול אותם. התפרחות צפופות וקל מאוד לאסוף את הזרעים, בעיקר סמוך להבשלתם. במחי יד יש זרעים מלוא החופן. חפנתי וטעמתי, והרגשתי טעם מבטיח, אבל המוצים היו מאוד לא נעימים בפה.

ניתן כנראה להפריד את המוצים בדיש, אולם אני, אצה לי הדרך, ועל כן אלתרתי פתרון אחר. העברתי את השיבולת באש, מעין קלי כמו שעושים עם החיטה. היה יותר רומנטי לנסות במדורה על גדות הנחל, אך הסתפקתי בלהבה של תנור הגז במטבח.

לאחר החריכה הפרדתי את הזרעים מהגבעות של התפרחת, והם אכן היו טעימים ונעימים. אפשר לאכול אותם כמות שהם, ואפשר לטגן בצל ולבשל עם מים וקצת מלח. שני הדברים טעימים.

עבדקן הדורים

דגניים

חומרים:

שיבולים בשלות של עבדקן
מדורה

הכנה:

מדליקים את האש. אוחזים בגבעול ושורפים את השיבולים בקלות. זהירות, לא לקבל כווייה. יש להקפיד שרק המוצים יישרפו ולא הזרעים.

עונות איסוף:

אפריל עד אוקטובר, וגם מחוץ לעונה.

קלי עבדקן

1/2
english flag.png
Logo_RachelEinav_R01-04.png
טלפון:  052-2631645  |   אימייל:  einavr@blue-ecosystems.com  |  רח' הגת 26 זכרון יעקב 3092058