פרי האדמה

עדשת המים משתייכת למשפחה הקרויה של שמה: משפחת עדשת המים (Lemnaceae). זו משפחה של צמחים זעירים הצפים על פני המים. לבני המשפחה פרחים זעירים המופיעים בשולי העלים. אני לא זכיתי לראות אותם מעולם, אולי מפני שלא חיפשתי מספיק ואולי מפני שלא חיפשתי בזמן המתאים.

הרבייה של עדשת המים היא בעיקר רבייה וגטטיבית, ללא הפריה, אם כי גם זו כבודה במקומה מונח או נכון יותר - צף. הפרח מכיל שניים או שלושה עלים, בדרך כלל שניים גדולים יותר ואחד צעיר. לרוב לאחר שיש כבר שלושה עלים הצמח מתפצל לשני צמחים, וכל אחד מהם יוצא לדרכו. קצב ההתרבות של עדשת המים הוא מהיר מאוד - בתנאים אידיאליים היא מכפילה את נפחה בתוך יומיים, כאשר יש לה אור בשפע, מים בשפע ובדרך כלל היא מתארגנת גם על קצת לכלוך שמספק מינרלים. למה יותר מזה יכול צמח לשאוף?

שלושה מינים של עדשת מים גדלים בר בישראל: עדשת מים גיבנת היא הנפוצה ביותר, וקל לזהות אותה על פי המעין גבנון - חלקה התחתון תפוח ומכיל רקמה אוורירית שמציפה אותו ומספקת פחמן דו-חמצני לרקמות הקרובות למים. למישהו זה הזכיר גבנון, וזו משמעות השם העברי והלטיני. יש גם עדשת מים זעירה (Lemna minor) דומה מאוד, אבל בלי הגבנון, ועדשת מים מצליבה (Lemna trisulca) שהעלים שלה מתפתחים בזוויות חדות. מין נוסף במשפחה שגדל אצלנו הוא כדרורית המים (Wolffia arrhiza), שכל גופה כדוריות קטנות וירוקות.

עדשת המים מתרבה בכמויות גדולות על פני גופי מים נקיים, לא מלוחים אבל עשירים בחנקן. לעיתים העלים שלה מכסים את פני המים ומרחוק נראים כדשא ירוק, עד שאפשר בקלות לטעות ולהמשיך לרוץ וכמעט להירטב.

עדשת המים נראית קצת כמו אצה, אבל כפי שרמזתי היא צמח עילאי ובעלת פרחים. יחד עם זאת, ואולי בשל כך, המבנה הפשוט שלה משך הרבה חוקרים. קל מאוד לגדל אותה בבריכה או במעבדה. אפשר לגדל אותה בחושך, ואז היא מאבדת את הכלורופיל שלה ומפתחת עלים לבנים שמוכנים לקבל את מזונם מתמיסות ממותקות, כאילו מדובר בבעלי חיים ולא בצמחים שהתמחותם כידוע היא הפקת מזון מחומרים לא אורגניים, מהאור ומהמים.

כאשר מדענים מגלים עניין בצמח מסוים, המחקרים הולכים ומתרבים, ונוח לחוקרים לעסוק בצמח שיש כבר ידע על אודותיו. באוניברסיטת תל אביב גידלנו אותו לצורכי מחקר במעבדות עם סטודנטים שחלקם אולי המשיכו לעסוק בו. גם קבוצה גדולה ומכובדת של חוקרים ממכון ויצמן חוקרת את עדשת המים, ושאיפתה לעשות "הנדסה גנטית" ולצרף למטען הגנטי של הצמח חומר שחשוב לנו לייצר כמויות גדולות ממנו, למשל אינסולין. כשהוא מתרבה, בקצב המהיר שהוא אמון עליו, הוא ישכפל לנו גם אינסולין. אני בטוחה שיהיו שישמחו לאכול עלים של עדשת מים במקום לקבל זריקות...

ואם באוכל עסקינן, שמה העממי של העדשה הוא צמח הברווזים. מי כמוהם יודע להעריך את טיב טעמה. בעלי חיים אוכלים אותה בכל פה וגם אני בעקבותיהם, וכבר הזכרתי במקום אחר שמי שמגיע אל המים כמעט תמיד מוצא מה לאכול, אז אם לא ברווזים לפחות עלים. התלבטתי בין שני מתכונים, האם לבשל פשטידת ירק מהעלים או לאכול אותם בסלט, וכיוון שהייתי בעיצומה של דיאטה בחרתי בסלט. העלים פריכים וטעימים ומזכירים נבטים בטעמם העדין. רוחצים ובוזקים. אם אתם אוספים אותם ממקור לא ידוע ודאו קודם שהמים אינם מכילים רעלים. אני אספתי את שלי מבריכות לגידול נימפאות בקיבוץ הזורע. המגדלים התלוננו שעדשת המים מתרבה ומפריעה לגידול של צמחים אחרים, ושמחתי לעזור.

עדשת מים גיבנת

עדשת המים

חומרים:

מלוא החופן עדשת מים גיבנת
פלפלים
בצל
מעט צ'ילי
חומץ בלסמי או מיץ מלימון

הכנה:

חותכים את הפלפלים ואת הבצל, בוזקים כמות נדיבה של עדשת מים, ומתבלים במעט חומץ. מי שלא בדיאטה יוסיף קצת שמן זית. הצעת הגשה: עם גבינת צאן ועם קרקרים. טעים.

עונות איסוף:

כל השנה.

סלט עדשת המים

1/2
Logo_RachelEinav_R01-04.png
english flag.png
טלפון:  052-2631645  |   אימייל:  einavr@blue-ecosystems.com  |  רח' הגת 26 זכרון יעקב 3092058