פרי האדמה

עריוני צהוב חביב עליי. זהו צמח מרשים עם עמוד תפרחת רב פרחים שמקשט את הנוף בעונת פריחה ארוכה יחסית. העריוני בששת עלי הכותרת שלו הוא נציג נאמן של משפחת השושניים (Liliaceae). אספתי זרעים ופיזרתי, והוא גדל בחצר ביתי ומשמח אותי בכל שנה כשהוא מציץ מן האדמה וכשהוא פורח. אני מעדיפה בגינה צמחים עונתיים על אלו שפורחים כל הזמן; יש הנאה בהמתנה ובגילוי שלהם. מתחת לפני הקרקע יש לעריוני ציצת שורשים מעובה, ובה הוא שומר את אוצרותיו ובעזרתה פורץ מדי שנה ולוקח את המקום המגיע לו בבר ובגינה. בקיץ העריוני נעלם מעל פני הקרקע, ובחורף הוא חוזר ומופיע, אוסף אנרגיה ומייצר עמוד תפרחת מרשים מאוד.

באוכלוסייה של העריוני הצהוב מבחינים באקוטיפים משתנים. הגוונים של התפרחת משתנים מכתום לצהוב, בהתאם לגיאוגרפיה. הפרטים הים תיכוניים כתומים יותר, והמדבריים צהבהבים. לא ברור אם הסיבה היא שינוי במאביקים או מחסור מסוים. אולי נלוות לזה עוד תכונות שאנחנו לא מודעים אליהן. אולי זו תחילתה של הפרדה באוכלוסייה שבעוד מאות או אלפי שנים תאפשר לבוטנאי חרוץ להכריז עליהם כמינים נפרדים.

העריוני מופיע בדרך כלל בקבוצות גדולות, מייעל את ההאבקה ההדדית ואת הליקוט אם אנחנו בעניין. העריוני הצהוב הוא אחד מצמחי המזון החשובים של אזורנו. בימים עברו הייתה לו חשיבות רבה יותר שהולכת ונעלמת עם התרבות האנשים והסופרמרקטים. היוונים אכלו אותו בתיאבון. את השורשים הם צלו במדורה כמו שאנחנו נוהגים לצלות תפוחי אדמה. הימים היו לפני היות תפוחי האדמה באירופה, ויש הרבה עדויות של אנשי רוח יוונים מאותם ימים שהצמח היה נפוץ ונאכל - ביוון, באיטליה, בסיציליה ובטורקיה. בישראל העריוני נאכל ונחשב למעדן, "אוכל של גברים". הצמח נזכר פעמים רבות בתרבות היוונית, ורוב החכמים מזכירים אותו בהקשר כלשהו וחוזרים על המתכון המועדף שמובא להלן. היוונים נהגו לשתול אותו בבתי קברות, ולפי הומרוס הוא מופיע בעיקר מעל למקומות שבהם הנשמות נאספות בשאול. הזדמנות לפגוש מכרים.

פליניוס הזקן (Pliny) אומר שהשורשים של העריוני נצלים במדורה מתחת לגחלים, ואוכלים אותם עם מלח ושמן. אחת מאפשרויות ההגשה, מחית עם תאנים, היא לדעתו תבשיל נפלא. אנחנו, שרגילים לשפע עמילנים, נמצא שהטעם מעט סתמי, אבל השורשים מזינים מאוד ותבלינים לא חסר לנו בשדות. אם אתם חסים על הצמח שבימינו הוא מוגן על פי חוק, אפשר ליהנות גם מהפרחים. הם טעימים ונאכלים כחטיף, בדומה לפרחי העירית המצויה. השעה הטובה ביותר לאסוף את הפרחים היא אחר הצהריים, וכדאי לקטוף ומייד לאכול.

עריוני צהוב

שושניים

חומרים:

פקעות של עריוני
שמן זית ומלח

הכנה:

מדליקים מדורה, כשהגחלים בוערים מכניסים פנימה את השורשים וממתינים שיתרככו. המהדרין יעטפו בנייר כסף, והבורגנים יאפו בתנור.

עונות איסוף:

אפשר כל השנה, אבל העונה המועדפת היא שלהי הקיץ וראשית הסתיו, רגע לפני שהצמח מתעורר לפעילות. ותודה לפליניוס על המתכון.

שורשי עריוני קלויים

1/1
english flag.png
Logo_RachelEinav_R01-04.png
טלפון:  052-2631645  |   אימייל:  einavr@blue-ecosystems.com  |  רח' הגת 26 זכרון יעקב 3092058