פרי האדמה

עריר הלבנון הוא גיאופיט, צמח בעל קנה שורש מעובה וגבעול המכיל את חומרי התשמורת ואת ניצני ההתחדשות של הצמח. הוא מזכיר בצורתו את העירית, העריוני והחצב. יש טקסונומים המשייכים את הקבוצה הכוללת את העירית, העריוני והעריר ממשפחת השושניים למשפחה נפרדת, משפחת העיריתיים (Asphodelaceae). מינים שונים של עריר משמשים לגינון, בעיקר בארצות אירופה וצפון אמריקה, ושמו העממי, זנב שועל שושני (Foxtail Lilies), מתאר את יופיה של הפריחה העשירה כזנבו של השועל.

כמו לשאר העיריות יש לעריר ציצת שורשים מעובה שמתוכה מתפתחת שושנת עלים. בעת הראויה מתרומם מבין העלים עמוד תפרחת מרשים שגובהו מגיע כמעט למטר אחד, ועליו תלויים על עוקצים פרחים לבנים עם קו ירוק במרכזם. האבקנים כתומים, מוסיפים מעט חמימות ומדגישים את מרכז הצמח. השם הלטיני של הצמח (Eremurus) משמעו נזיר מתבודד. כמוהו גם השם העברי שמרמז הן על הקרבה לעירית ולעריוני והן על הבדידות של הצמח, שכן לרוב יש מרחק גדול בין הצמחים וכל אחד בדד ישכון. עמוד הפריחה הגבוה והפרחים הגדולים מחפים על הבדידות, ומאפשרים למאביקים גמול הולם על הטיסה הארוכה שהם משקיעים כדי לבקר את הפרחים ולהאביק אותם.

מחקרים רבים נעשו על מנגנוני הפריחה של הצמח, בראשם קבוצת מחקר מסין, אבל גם חוקרים נוספים. משך הפריחה של כל פרח בתפרחת הוא לרוב יום אחד ולעיתים יומיים. פיזור האבקה מתקיים במשך ארבע-חמש שעות, כאשר האבקנים מבשילים זה אחר זה וכל אחד מהם פעיל במשך כ-40 דקות בצהרי יום הפריחה הראשון. ההבשלה ההדרגתית מהווה פיתוי לדבורים לבקר פרחים אחרים, ולחזור שוב אל אותו פרח ולהאביק אותו. התקופה שבה המאביקים נהנים מהפרח מתארכת כיוון שגם כאשר הניצנים עדיין סגורים הם מפרישים צוף, והדבורים מעדיפות לעיתים לבקר פרחים שטרם נפתחו.

התפוצה של עריר הלבנון היא מאיתנו צפונה. הוא גדל באפגניסטן, באסיה הקטנה ובאירן. עריר הלבנון הוא צמח צפוני שישראל היא גבול התפוצה הדרומי שלו, והוא גדל בחרמון במדרונות מרום 1,500 מ' ומעלה. הוא גדל בדגם מקובץ, כתמי, כלומר לא בכל מקום, אך באשר הוא גדל – גדלים עשרות פרטים יחד. העריר אינו גדל במערב ארץ ישראל, אולם פרטים ספורים נמצאו בכל חלקי עבר הירדן המזרחי, דרומה עד אדום.

שורשי העריר מכילים חומר דביק שמפיקים ממנו מסטיק ללעיסה ודבק באיכות טובה (מייבשים לאבקה ובעת הצורך מרטיבים שוב). למאכל עדיפים הגבעולים הצעירים טרם הפריחה. העריר מלבלב בסביבות חודש מאי, ובעונה הזאת אוספים אותו. בשווקים של איסטנבול אפשר למצוא אותו עוד היום, ובעבר אפשר היה למצוא בשווקים של קווקז, כורדיסטן וחצי האי קרים כפריים שמוכרים נצרים שאספו בטבע. הטעם מזכיר קצת אספרגוס, עם קריצה לכיוון הפטרוזיליה והתרד. בשל נדירותו, לא טעמתי. אצל הטורקים מצאתי המלצות לשלושה מתכונים, כל אזור והמתכון שלו. מבושל עם ביצים, עם עלים של חומעה, ובמרק. אני לא זכיתי לטעום.

עריר הלבנון

שושניים

חומרים:

½ ק"ג גבעולי עריר
2 ק"ג בורגול
4 כוסות מים
1 כף חמאה מומסת
מלח

הכנה:

מקצצים את העריר לקוביות ומרתיחים במשך כחמש דקות במים שהומלחו. לאחר מכן מוסיפים את הבורגול ומבשלים על אש נמוכה, עד שכל המים נספגים. מורידים מהאש ויוצקים מעל את החמאה המומסת.

עונות איסוף:

אפריל-יוני, ואז אפשר גם למצוא אותו בשוק אם אתם באזור הנכון של כדור הארץ.

בורגול עם עריר

1/1
english flag.png
Logo_RachelEinav_R01-04.png
טלפון:  052-2631645  |   אימייל:  einavr@blue-ecosystems.com  |  רח' הגת 26 זכרון יעקב 3092058