פרי האדמה

הסוג קדד הוא רב מינים. בעולם ידועים כ-2,000 מינים של קדד, רובם נפוצים באזורים הסוב-טרופיים בחלקו הצפוני של כדור הארץ. נציגים של הסוג (אם כי לא המין שלנו) גדלים בר גם באמריקה, ועל כן מניחים שזהו סוג קדום שנוצר לפני היפרדות היבשות. בארץ מרוכזים רוב המינים בחבל האירנו-טורני. הסוג קדד מכיל הרבה מאוד מינים שמתאפיינים בעלה מורכב דמוי נוצה המכיל מספר רב של עלעלים, לפחות חמישה זוגות.

בכל עלה של קדד גדול-פרי יש עד 22 זוגות של עלעלים. זהו שיח רב-שנתי, המתנשא לגובה של 70-50 ס"מ. קדד גדול-פרי פורח בתפרחות עזות של פרחים פרפרניים (Papilionaceae) צהובים. הפירות מרשימים גם הם בגודלם ובצורתם. למרות זאת, קצב הרבייה של המין איטי יחסית. לצערנו, לא רואים הרבה נביטה חדשה ליד הצמחים הבוגרים. כאמור, אף על פי שמדובר בצמח מרשים מאוד ובעל סגולות, תפוצתו מוגבלת.

העוצמה של הפרחים והפירות לא מאפשרת להתעלם ממנו, ולמרות זאת כמעט אין עליו מאמרים מדעיים. בדקתי בכמה ספרים העוסקים בצמחים נאכלים, ולא מצאתי עליו פרטים. באינטרנט הוא מופיע בעיקר ברשימות ובתצפיות. קדד גדול-פרי הוא מין אנדמי למזרח הים התיכון. קיים חשש רב שההתפתחות שלו היא אפיזודה חולפת בפלורה של מזרח הים התיכון, כיוון שהמשך קיומו כאן מוטל בספק.

בית גידולו הטבעי של הקדד גדול-הפרי הוא שדות בור. בית גידול זה סובל בשנים האחרונות מהפרעה בכל מרחב הים התיכון, הן בשל שימוש מאסיבי בקרקעות והן בשל ריסוסים שמבוצעים בשדות ובשוליהם. קדד גדול-פרי הוכרז על ידי האו"ם כמין בסכנת הכחדה (במיוחד תת-המין הקפריסאי), והומלץ לאסוף זרעים מהבר ולגדל אותם בגנים בוטניים.

אפקט הפרפר חל גם במקרה של הקדד. על הפירות של צמחי הקדד גדלים ומתרבים זחליו של הפרפר כחליל הקדד (Tomares nesimachus). מין זה אשר בראשית המאה היה נפוץ מאוד ונלכד בכל רחבי הארץ, הוא כיום מין בסכנת הכחדה. בארץ גרעין התפוצה העיקרי שלו מצוי ברמות מנשה. תפוצתו תלויה בנוכחות אוכלוסייה בריאה של קדד, שמתקיימת בה האבקה סדירה הדרושה כדי שתיווצר כמות מספקת של פירות שישמשו מזון לזחלים של הפרפר המאביק. במהלך סקר של רשות הטבע והגנים שנערך ברמות מנשה בשנת 1998, איתרנו רק שלוש תחנות שבהן נמצאו פרטים של כחליל הקדד. ההיעלמות של הקדד עלולה לגרום גם להיעלמותו של הפרפר הניזון ממנו, והוא הוכרז כפרפר מוגן – כיוון שקיים חשש שהוא ייעלם לגמרי מטורקיה, לבנון, ירדן וישראל. הדרך היחידה לשמור עליו היא לשמור על צמחי הקדד למענו.

צורתם של הפירות מזכירה אשכים, ולכן אכלו אותם לחיזוק כוח הגברא. יש המשתמשים בקדד גם כתרופה לחולי סוכרת ולחולי לב. לא מצאתי ביסוס מדעי להנחות הרפואיות. חלק הצמח הנאכל הוא הפירות הירוקים, טרם הבשלה. הפירות הם בעלי טעם עדין, אנמי מעט, שמזכיר במידה מסוימת טעם של קולרבי. יתרונם הגדול של הפירות הוא בעסיסיותם. מי שנמצא בשדה ביום חם של ראשית הקיץ, ללא מים - פירות הקדד יכולים להשיב לו את נפשו. גם ציפורים ובעלי חיים אחרים ניזונים ממנו. כמו שאמרנו, טעם הפירות קצת דל, ועל כן כשמכינים מהם סלטים אפשר להוסיף להם ולשפרם על ידי תיבול. סלט עם מלח, לימון ובצל ירוק נראה לי מצוין.

קדד גדול פרי

פרפרניים

חומרים:

פירות ירוקים של קדד (בתנאי שנקטפו בגינות ולא נאספו מהבר)
בצל ירוק
מיץ לימון
שמן זית
קורט מלח

הכנה:

פורסים את הקדד לפרוסות דקות. פורסים את הבצל לטבעות דקות. מתבלים במלח, לימון ושמן זית.

עונות איסוף:

אפריל עד יוני.

סלט קדד גדול פרי

1/2
english flag.png
Logo_RachelEinav_R01-04.png
טלפון:  052-2631645  |   אימייל:  einavr@blue-ecosystems.com  |  רח' הגת 26 זכרון יעקב 3092058