פרי האדמה

בין 1,000 המינים (ואולי יותר) של משפחת המורכבים (Compositae) שמור מקום של כבוד למינים הקוצניים. רובם טובים למאכל, למי שאינו מתיירא מהחוחים. בסוג קיצנית כ-30 מינים שסימן ההיכר שלהם הוא הדור הראשון של עלי הקרקפת המזכיר בצורתו פרחים לשוניים, המפאר ומפרסם את התפרחת כולה. אצל הקיצנית הכרתית צבעם צהוב-זהב. בישראל גדלים ארבעה מינים בלבד, שני מינים נדירים של קיצנית, המאפיינים אדמות כבדות וביצות (אחד מהם נאסף רק פעם אחת, ומאז ייבשו את הביצות): קיצנית צמרנית (Carlina lanata) וקיצנית אשכולית(Carlina racemosa) , ושני מינים נפוצים יותר: קיצנית כרתית  (Carlina curetum)  וקיצנית צפופת-עלים (Carlina hispanica).

הקיצנית הכרתית היא קוץ עדין. היא ואחרים מחלקים את הפעילות לשתי עונות גידול: בחורף ובקיץ. בחורף הם מצמיחים שושנת עלים גדולה, נהנים משפע המים ומהאור ומבצעים תהליכי פוטוסינתזה, ואת החומרים שאגרו הם שומרים לקיץ. באביב, עונה של שפע פרחים ותחרות קשה על המאביקים, הפעילות היא מינימלית. הקיצנית הכרתית מעדיפה לפרוח בקיץ, בעונה שבה מתמעטים הפרחים. שתי העונות והתפקודים השונים מחייבים הכנה: של שתי "מלתחות" – בגדי חורף ירוקים יותר ורכים יותר, ובגד קיץ של קוצים ופרחים. המגוון אכן לא נוח למלקטים המבקשים לאכול אותה, כי קשה לזהות את מיני הקוצים על פי צורת עלי החורף שלהם. כדי לדעת מה אוכלים צריך למצוא שלדים יבשים שיעידו על הפריחה, או זיכרון מצוין.

הקיצנית בענייניה ובדרכה שלה להמשיך את הדור ולפרוח בקיץ. אף על פי שהיא מחייבת כסות קוצנית יתרונותיה עמה, הן בשל הבטחת הרבייה והן בשל קיצור הזמן שבו ימתינו הזרעים עד לעונת הנביטה. חלק מהזרעים נפוצים וחלק נשמרים בקרקפות היבשות, הרחק מהמנדיבולות החמדניות של החרקים, עד שהגשם מפזר אותם, רגע לפני מועד הנביטה.

מצאתי תיאור של מין אחר של קיצנית (Carlina sicula) שנאכלת בסיציליה, שם חולטים את העלים והגבעולים הצעירים במים ומתבלים בשמן ובחומץ. בכמה מקומות כתוב שאת התפרחות הצעירות אוכלים כמו ארטישוק. נשמע טעים, אבל זה כרוך בהרבה עבודה קוצנית למעט אוכל. על כן הסתפקתי באכילת הגבעולים האדומים של לבוש החורף של הקיצנית. לצורך אכילה יש ללקט עלים צעירים המהווים חלק משושנת העלים שלה. כדאי לאסוף כמות גדולה מהם, או לקלף אותם בשטח, שכן לאחר הורדת הקוצים נשארת כמות קטנה שעיקרה הציר המרכזי של העלה. בספרד העלים נאכלים כחטיף בשטח, וגם לדעתי ציר העלה טעים כמות שהוא, במיוחד למי שיש לו אולר. הקיצנית שומרת על הכלל של המורכבים הקוצניים: טעימים ולא רעילים.

קיצנית כרתית

מורכבים

חומרים:

גבעולים צעירים של קיצנית
מים רותחים
שמן זית
מלח

הכנה:

מורידים את העלים הקוצניים מהגבעול, ובעבור המלאכה הזאת אל תתביישו להשתמש בכפפות. הגבעולים המתגלים הם מעט אדמדמים. קוצצים את הגבעולים לגלילים באורך של סנטימטר אחד, חולטים אותם בסיר עם מים רותחים (לא חובה), ממתינים חמש דקות, ואז שופכים את המים, מתבלים בשמן ומלח ואוכלים בתיאבון.

עונות איסוף:

נובמבר עד מרס.

סלט גבעולי קיצנית

1/2
Logo_RachelEinav_R01-04.png
english flag.png
טלפון:  052-2631645  |   אימייל:  Hubeza.books@gmail.com  |  רח' הגת 26 זכרון יעקב 3092058