פרי האדמה

הקצח אינו בולט בצבעוניות, אך מבנה הפרח שלו משאיר אותנו נדהמים. ומה לו ולנוריות יפות התואר? לעלי הגביע של הקצח צבעים לא חגיגיים - ירוק, אפרפר, צהבהב, ולעיתים נוטה ללבן, אין אדומים ואין כתומים, אם כי התכונה של ריבוי האבקנים נשמרת. הפרי נקרא מפוחית, ועלי השחלה יוצרים את צורתו המעניינת של הפרי, שמפליאה לא פחות מצורת הפרח. הזרעים שמתפתחים בתוך המפוחית טעמם כטעם גן עדן, ועל כן גם נמשלו אליהם ישראל.

הנביא ישעיהו נותן טיפים איך להכין את האדמה לגדל קצח, "הלוא אם שוה פניה והפיץ קצח וכמון יזרק" (כ"ח, כ"ה). וגם איך לדוש לאחר שהפרי הבשיל, "כי לא בחרוץ יודש קצח ואופן עגלה על כמן יוסב כי במטה יחבט קצח" (כ"ח, כ"ז). כל אלו מלמדים כמה היה גידול הקצח נפוץ באותם ימים וכמה הוא חלק מהנוף החקלאי והקולינרי שלנו. נראה שגם בתקופת התנ"ך גידלו אותו כצמח תבלין, ואת זרעיו היו מוסיפים ללחם, לסלטים ולמיני מאפה אחרים.

חמישה מינים של קצח גדלים בישראל, שניים נפוצים יותר: קצח השדה (Nigella arvensis) וקצח ריסני (Nigella ciliaris). שניים מהמינים הופרדו בלטינית לסוג אחר (Garidella), אבל אצלנו עדיין קוראים להם קצח. הם יותר נפוצים ממה שנדמה לנו, אולם כיוון שאינם צבעוניים קשה יחסית למצוא אותם בשטח.

את המתכון ללחמניות קיבלתי בימים שבהם גרתי בשכונה בצפון רעננה. היו שם הרבה שכנות שהיו אופות ביום חמישי. בתיה כבר אינה בין החיים, אבל טעמן של הלחמניות הטריות שהביאה לנו בימי חמישי עדיין בפי. אותם ימים היו לי שתי פעוטות, וכולנו היינו פטורות מדאגות דיאטה.

אפשר לאסוף את הזרעים בבר, אפשר לזרוע אותם בגינה או באדנית, והפתרון הקל הוא לקנות אותם בחנות תבלינים בשוק. תוך כדי שאני מטגנת את הלחמניות באו אליי החבר'ה ושאלו: "את מכינה פריקסה?" ובכן, כנראה שכן, ואני אפילו לא ידעתי. לפחות פעם אחת כשכולם הגיעו ולא היה לי כלום בבית, אפילו לא לחם, ניצלתי בזכות הפריקסה.

קצח

נוריתיים

חומרים:

1 ק"ג קמח
50 גרם שמרים
1 כוס מים פושרים
1 כפית סוכר
1 כפית מלח
חופן זרעים של קצח
מים לבצק
שמן לטיגון

הכנה:

מטרתנו היא להכין בצק רך מאוד, ואחרי שהוא תופח הוא עוד יותר רך. מניחים את הקמח בקערה גדולה. בכוס מערבבים את השמרים עם הסוכר והמים כדי שיתחילו לתסוס. חופרים גומה בקמח ומכניסים פנימה את השמרים והמים.
לשים את בצק ביד. במידת הצורך מוסיפים עוד מים פושרים, כמה שהבצק "לוקח", עד לקבלת בצק דליל. המבחן הוא שכשמושכים חתיכת בצק מתוך הקערה, היא נמתחת כמו מסטיק. לקראת סוף הלישה מוסיפים כפית אחת של מלח וחופן זרעי קצח שחורים. מכסים במגבת, ונותנים לבצק לתפוח במקום חמים עד להכפלת הנפח של הבצק.
מחממים כמות נדיבה של שמן לטיגון עמוק. קורעים מן הבצק כדורים כדורים. הבצק דביק, ולכן יש לחזור ולהרטיב את הידיים מפעם לפעם. הלחמניות יפות כל הזמן, אבל הן טעימות במיוחד כשהן טריות. על כן אפשר לשמור את הבצק במקרר למשך יום או יומיים ולטגן בכל פעם לפני שרוצים לאכול.

עונות איסוף:

כל השנה, בתנאי ששמרתם את הזרעים שהבשילו בסתיו.

לחמניות הקצח של בתיה

1/2
Logo_RachelEinav_R01-04.png
english flag.png
טלפון:  052-2631645  |   אימייל:  einavr@blue-ecosystems.com  |  רח' הגת 26 זכרון יעקב 3092058