פרי האדמה

נופי המזרח התיכון אינם עשירים בשרכים ואינם שופעים גופי מים. השרך שערות שולמית הוא ממשפחת שערות שולמית (Adiantaceae). הסוג שערות שולמית הוא קוסמופוליטי, נפוץ בבתי גידול עשירים במים בכל העולם. המינים השונים נבדלים בעיקר בגודל העלים.

על כל "עלה", (העלה במירכאות כיוון שמדובר בשרך ולא בצמח עילאי ומה שנראה לנו כעלה הוא למעשה יצע תלוס, מבנה יותר פשוט ויותר פרימיטיבי מן העלים והגבעולים שאנו מכירים) יש שני קפלים המגינים על צבר הנבגים שנשמרים בחלקו התחתון של היצע. הנבגים הם גופי רבייה פשוטים יותר מאשר הזרעים של הצמחים העילאיים. הם עוברים מצמח לצמח באמצעות המים, ועל כן התלות הרבה של רוב מיני השרכים בבתי גידול לחים.

בית הגידול האופייני לשערות שולמית הוא מעיינות, אלו המטפטפים לאיטם מים זכים. חבל שבתי הגידול האלו הולכים ומתמעטים בעולם היעיל שאנחנו מפתחים. הימצאות של שערות שולמית במקור מים היא כמעט תמיד אות שהמים אכן נקיים וזכים וראויים לשתייה. ממקומות מזוהמים השרכים האלה נעלמים במהירות. אין ספק שקדמונינו הכירו את הצמח. יש המזהים את הצמח יועזר, המופיע במשנה, עם שערות שולמית: "אבל אוכל הוא את יועזר ושותה אבוב רועה" (שבת י"ד, ג').

אגדות רבות נקשרו בשרך שערות שולמית, שהרי סביבת המעיין היא מקום נחמד לשבת בו ולדמיין, ואם יש קהל הסיפורים גואים. יש אגדות רבות שמספרות כי הצמח הוא שיערן של נשים שהתאבדו בקפיצה למעיין (איפה יש אצלנו מעיינות שבהם אפשר לטבוע?). לרוב הסיבות לכך הן אהבות נכזבות, ולעיתים מעשי גבורה הנובעים מצניעות ומסירות. השם העממי של שערות שולמית קשור לעיתים קרובות באלת האהבה ונוס, ומכאן קצרה הדרך להקנות לשרך סגולות מפליאות בתחום הרומנטיקה. בחלק מהתרבויות מומלץ לאכול ולשתות שערות שולמית כדי לזכות באהבה, ובחלק מהתרבויות ההיפך - אסור לאכול אותן כיוון שהן גדלות במקום אפוף שדים ורוחות ונשמות אבודות של נשים. אצלנו אסור לאכול את הצמח כי הוא מוגן, אלא אם כן מגדלים אותו בגינות ואז כמובן מותר. כמנהגי לטעום לפני שאני כותבת, שתיתי משקה משערות שולמית, ואם יחול שיפור משמעותי בחיי האהבה שלי אדווח במהדורה הבאה של הספר.

העלים של שערות שולמית אכילים ומשמשים, בשל יופיים, לעיטור מנות אחרונות מתוקות. אפשר לשלב אותם בסלט, אבל חבל. מהעלים המיובשים מכינים תה טעים. מפורסם ביותר הסירופ שמכינים מהעלים. חיפשתי את המתכון עד שמצאתי, ואז התברר שההצעה שקיבלתי מהבת שלי יערה בתחילת הדרך הייתה נכונה: הוסיפי סוכר, הוסיפי אלכוהול - ובטוח יצא טוב. התרומה של שערות שולמית למשקה לא הייתה מרשימה, רק קצת ארומה וקצת גוון ירוק לסירופ. אני מביאה את המתכון כדי שתשפטו בעצמכם.

שערות שולמית מצויות

שרכניים, משפחת שערות שולמית

חומרים:

עלים של שערות שולמית
1 כוס מים
1/2 כוס סוכר
1/2 כוס מיץ לימון

הכנה:

הכנת הסירופ דורשת בישול עדין בטמפרטורות נמוכות. הדרך הטובה ביותר היא לבשל באמצעות שני סירים המונחים זה על זה. בתחתון שמים מים רותחים, ובעליון את המרכיבים. אני השתמשתי בסיר שעליו הנחתי קערת פיירקס.
בקערה שמתי חופן עלים של שערות שולמית, כוס סוכר, חצי כוס מיץ לימון וחצי כוס מים (אפשר להחליף בכוס מיץ תפוזים). מבשלים באיטיות כעשר דקות, כשמדי פעם בוחשים עד שהכול נמס ומתקבל סירופ. את הסירופ אפשר לשמור בבקבוק לתקופה ארוכה, וכשרוצים לשתות מדללים אותו במים קרים או בסודה או באלכוהול.

עונות איסוף:

כל השנה. הצמח מוגן אבל גדל גם בגינות פרטיות.

סירופ משערות שולמית

1/2
english flag.png
Logo_RachelEinav_R01-04.png
טלפון:  052-2631645  |   אימייל:  einavr@blue-ecosystems.com  |  רח' הגת 26 זכרון יעקב 3092058