סיסטמטיקה

מערכת הירוקיות, סדרת השלוחיתאים (Caulerpales), משפחת השלוחיתיים (Caulerpaceae).

פירוש השם

השם המדעי של הסוג (Caulerpa) פירושו גבעול זוחל, שלוחה בעברית, ומכאן השם שלוחית.  השם המדעי מתאר את צורת הצימוח המיוחדת של המין, שבה ענפי התאלוס נושאים עליהם ענפים נוספים. השם העברי, שלוחית אזמלנית,  מתאר את צורת האזמל של התאלוס.

תיאור

התאלוס שטוח ואינו מפורץ כמינים האחרים באזורנו. "ענפי" השלוחית דומים בצורתם לעלה מוארך ששפתו תמימה וקצהו מעוגל. "עלים"  חדשים מתפתחים על גבי הישנים, לרוב מנקודה הקרובה לקצה העליון של התאלוס. כך נוצרות לעתים כמה קומות של "עלים" זו על גבי זו. במיקרוסקופ מבחינים בסיבי אורך ורוחב המשמשים לחיזוק התאלוס. התאלוס כולו עשוי  כתא יחיד, מרובה גרעינים, מרובה כלורופלסטים,  וחסר מחיצות (ציאנופיט).

מידות

אורכו של ה"עלה" מגיע ל 15-10 ס"מ. ורוחבו ל2.5-0.5- ס"מ.

צבעוניות

לשלוחית האזמלנית צבע ירוק, הנוטה מירוק בהיר לירוק-צהבהב.

סימני היכר מיוחדים

לשלוחית אברים פוטוסינתטיים דמויי עלים אזמלניים. תופעת הפרוליפרציה, גידול וגטטיבי של "עלים" נוספים על הקיימים, מאפיינת את המין.

בית הגידול

בזכות המאחז הזוחל, המזכיר בצורתו שלוחה היא מסוגלת להתפתח על מצע חולי בלתי יציב וליצור מעין מדשאות. השלוחית האזמחנית נאספה גם מעומקים של 70-50 מ'. פרופ' אלים ממצרים מדווח על הימצאותה באזורים של מים מזוהמים כמו למשל במימי נמל אלכסנדריה.

ביולוגיה ורבייה

לקראת עונת הרבייה מאבד היצע את צבעו הכהה ומתכסה בכתמים כהים דמויי פטמות המוקפים בטבעת שצבעה צהוב או ירוק. בהתבקעותן נפרש מהן חומר רירי המכיל זואוספורות. תאי המין הנקביים מוארכים יותר מהתאים הזכריים, אלו ואלו בעלי שוטונים. לאחר תהליך ההתלכדות הזיגוטה מאבדת את השוטונים, מתעגלת ומפרישה דופן. בעת הנביטה גדלים ממדי הזיגוטה, מספר הכלורופלסטים עולה לכמה עשרות עד שמתקבלת צורת התאלוס הציאנופיטי הרגילה.

עונתיות ותפוצה

השלוחית האזמלנית היתה נפוצה מאוד בחופי הים התיכון של ישראל, אולם בשנים האחרונות, התמעטו התצפיות,  והיה חשש שהאוכלוסייה נעלמה או התמעטה. למרות שקיימים דיווחים על הימצאות השלוחית האזמלנית בתחום הכרית מצפון לנו - באירופה וגם מדרום לנו - בלוב.

לאחר שנים ארוכות שבהן לא נראתה האצה בחופינו, למעט תצפית בודדת של דר' לונדברג משנת 1991, מצאתי בחודש מאי 1997 מספר פרטים בחוף הבונים. הפרטים שנמצאו לא היו מחוברים לסלע ונראה שהם נסחפו מעומק המים. כולם היו מכוסים באפיפיטים האופייניים למים עמוקים. לפי ממצא יחיד זה ניתן להניח שבעומק הים עדיין קיימות אוכלוסיות של המין. הימצאות של אוכלוסיות עומק דווחה בעבר במספר עבודות. נראה שהפרטים של תחום הכרית נעלמו או התמעטו מאוד, אולי עקב פעילות של הרביבורים (אוכלי אצות), בייחוד דגים שהגיעו מים סוף, ובהם שני מיני הסיכן. אוכלוסייה של שלוחית איזמלנית, נמצאה באחרונה באזור עתלית, בעומק של כ15- מ', על ידי הצוללן שי קדם (נראה שבעתלית יש כמה פרטים גם במים רדודים).

האצה (אינה) מצויה במשך כל השנה. זואוספורות ניתן למצוא בחודשים אוקטובר-ינואר. התפוצה העולמית כוללת את הים התיכון, הים האיגאי, הים השחור, האוקיאנוס האטלנטי והאוקיאנוס ההודי.