מחלקת האצות האדומיות (Rhodophyta), סדרת הסגוליתאים (Gigartinales), משפחת הענפיתיים (Hypneaceae).

פירוש השם

השם העברי מתאר את התאלוס הדומה לענף, וכן את צורת  האנקולים המאפיינת סיומת של חלק מהענפים של האצה. פירוש השם המדעי של הסוג ושל המין מדמה את האצה  לטחב.

תיאור

ענפית האנקולים היא אצה גילדנית, זקופה, הענפים המרכזיים נושאים בליטות דמויות ענפים צדדיים. במקרים רבים קצהו העליון של התאלוס מאונקל, אולם לא תמיד. בהסתכלות מיקרוסקופית בחתך רוחב של התאלוס נראות שתי שורות התאים החיצוניות קטנות ועשירות בפיגמנטים, ואילו התאים הפנימיים נראים גדולים ובהירים יותר, חלקם מצולעים. תא אפיקלי יחיד מצוי בקצה הענף.

מידות

אורך התאלוס נע בין עשרה לעשרים סנטימטרים, אולם פרטים מסוימים יכולים להגיע אף ל30- ס"מ. רוחב הענפים נע בין אחד לשלושה מילימטרים.

צבעוניות

גוני התאלוס של ענפית האנקולים  נעים בין ירוק לחום בהיר.

סימני היכר מיוחדים

בשטח ניתן לטעות בין ענפית האנקולים לבין הקוצנית המצרית: שתיהן מאכלסות כמעט את אותו בית הגידול. סימן ההיכר הטוב ביותר של המין הם האנקולים אולם אלו חסרים לעתים.  הענפים הצדדיים של הקוצנית יותר אחידים, ואילו ענפי הענפית יותר דקים, מחודדים, ובהירים.

בית הגידול

הענפית נפוצה מאוד על השוליים של משטחי הגידוד (rims) הפונים לים, בין קו הגאות לקו השפל. טווח ההופעה האנכי שלה גדול במקצת מזה של קוצנית מצרית, אך עדיין מצומצם מאוד.

ביולוגיה ורבייה

ענפית האנקולים תופסת טווח אנכי קצר ביותר של בית הגידול. היא אינה מצויה בעומק המים ואינה עולה לגובה, רוב האוכלוסייה נמצאת מעל לקו השפל, באזור המורטב דרך קבע על ידי הגלים. בשל זמינות נמוכה יותר של פחמן דו-חמצני במים, קצב הפוטוסינתזה וקצב הגדילה שלה משתפר ביותר בעת חשיפה לאוויר (פי שלושה). נראה שהכושר הפוטוסינתטי הירוד שלה בתוך המים הוא הסיבה העיקרית לכך שאיננו מוצאים אותה בעומק.

ענפית האנקולים אינה מזונם המועדף של דגים, אך צבי ים ירוקים  שמחים מאוד להוסיף אותה לתפריטם.

לענפית מחזור חיים משולש. נבגי הרביעייה מסודרים לאורך אחד הענפים הצדדיים, ואילו גופי הפרי (הציסטוקרפים) מעוגלים ויושבים על או בחיק הענפים הצדדיים או צמודים לענף המרכזי.

כלכלה ופולקלור

הענפית היא צמח אגר חשוב ומגדלים אותה כגידול חקלאי בכמה מקומות בעולם. בדרום אמריקה יש חוות ימיות המתמחות בגידול ענפית על רשתות, בטכניקה מיוחדת של התזת מי ים. בבדיקות שנערכו בים התיכון ובהודו נמצאו בגוף האצה חומרים המעכבים גדילה של פטריות. עובדה זו משפרת עוד יותר את ערכה של ענפית האנקולים כתוספת למזון. בתורכיה וביוון נהגו להכין מענפית האנקולים תרופות נגד תולעים במערכת העיכול.

עונתיות ותפוצה

הסוג כולל כ-30 מינים הנפוצים בימים טרופיים וממוזגים. ענפית האנקולים היא אחת האצות הנפוצות ביותר בחופינו, והיא מצויה כמעט בכל חודשי השנה.

פירוט המינים

מלבד הענפית הכוכבית, שגם היא נפוצה למדי בחופינו, מצויים כאן כנראה  מינים אחרים ונדירים של ענפית,  אולם אלו טרם הוגדרו. יש הטוענים שהפרטים הבלתי מאונקלים של ענפית האנקולים הם למעשה מין אחר. לדעתי טענה זו אינה מבוססת משום שלעתים קרובות ניתן לראות את שני המופעים על אותו צמח. יש לקוות שלאור הפוטנציאל  הכלכלי של הענפית, יוקדשו לסוג זה  מחקרים נוספים באזורנו.