סדרת הדוקרניתאים (Dictyotales), משפחת הדוקרניתיים (Dictyotaceae).

פירוש השם

השם העברי של טווסית הכתמים הוא תרגומו של השם המדעי (Taonia). שם הסוג טווסית, ניתן בעקבות מינים אחרים של טווסית שהם צבעוניים ומעוגלים יותר מהמין שלנו, כזנבו של טווס. הכתמים המוזכרים בשם המין המדעי והעברי מתייחסים לצברים של אברי הרבייה המצויים על היצע. 

תיאור

טווסית הכתמים היא אצה חומה, שטוחה ומפוצלת לרצועות בלתי אחידות. לרוב אין אחידות ברוחב הרצועות, אולם לעתים מוצאים אחידות מסוימת ברוחבן של הרצועות באותו הפרט. שולי הרצועות משוננים. לאורך הרצועות נראים פסי רוחב כהים, ישרים או זיגזגיים, מקוטעים או מתמשכים. פסי הרוחב הם למעשה אזורים של שערות ותאי מין. הטווסית מחוברת למצע בבסיסה באמצעות מאחז וריזואידים. ההתפצלויות של הענפים אינן אחידות, באופן שהרוחב הכללי של האצה הולך וגדל.

מידות

אורך הרצועות של הטווסית מגיע עד ל30- ס"מ, רוחבן נע בין מילימטר אחד ל3-2- ס"מ, העובי לרוב, מילימטר או שניים ולעתים מגיע אף ל5- מ"מ.

צבעוניות

צבעה של הטווסית  הוא חום כהה בבסיסה והוא הולך ונעשה בהיר לקראת קצותיה. גוני החום נעים בין חום-ירקרק לחום בהיר, בהתאם לגיל האצה ולתאורה בבית הגידול.

סימני היכר מיוחדים

קיים דמיון מסוים בין הטווסית ובין האזנית, פרטים מבוגרים ובלויים של אזנית נראים לעתים כטווסית. הטווסית מתייחדת בפסי הרוחב הזיגזגיים שלה ובעובדה שהיא אינה משקיעה גיר.

בית הגידול

הטווסית גדלה מתחת לקו השפל, במקומות שאינם נחשפים לאוויר. לעתים מוצאים אותה בבורות.

ביולוגיה ורבייה

לטווסית, כמו לשאר בני המשפחה, דור מיני ודור אל-מיני הדומים בצורתם. הדור האל-מיני הוא הנפוץ יותר, וככל הנראה הוא רב-שנתי. התאלוס מתפתח מחדש, בכל שנה, מאותו בסיס. הדור המיני נדיר וקשה למצוא אותו. ייתכן שהטווסית אינה מקיימת בחופינו חילוף מינים סדיר, ונביטה של נבגים דיפלואידים היא היוצרת את הדור הדיפלואידי.

עונתיות ותפוצה

טווסית הכתמים אינה אצה נפוצה, אך ניתן למצוא אותה בים. הסיכויים למצוא אותה מדי שנה באותו מקום, גדולים מאוד. רוב הפרטים של טווסית הכתמים נאספו בחופינו, בחורף ובסתיו. היא מופיעה בקבוצות או כבודדים. היא מצויה בחופים הצפוניים של אירופה ובאוקיאנוס ההודי.

פירוט מינים

ככל הנראה, טווסית הכתמים היא המין היחיד באזורנו.