מערכת הירוקיות, סדרת החסניתאים (Ulvales), משפחת החסניתיים (Ulvaceae).

פירוש השם

השם המדעי של האצה,Ulva , הוא השם העתיק שבו נקראו כל האצות. למן ימיו של לינאוס, יוחד השם לאחת האצות הנפוצות ביותר בטבע, הסוג הקרוי בעברית חסנית. השם העברי ניתן לאצה בשל דמיונה לעלים של צמח החסה.

תיאור

החסנית היא אצה ירוקה, רקועה, בעלת צורה בלתי סדירה (בלתי רגולרית), הבנויה משתי שכבות תאים. זוהי אחת האצות הנפוצות ביותר בארץ ובעולם. החסניות מחוברות למצע באמצעות מאחז שטוח או ריזואידים דקים.

מידות

החסניות מגיעות  עד לגודל של כ50- ס"מ, אולם רוב הפרטים בטבע קטנים יותר. אין הבדל עקרוני בין מידות האורך והרוחב. לעתים קרובות, גודל האצה  הוא תוצאה של השפעות ביוטיות, שכן האצה חביבה על אוכלי צמחים רבים.

צבעוניות

לחסנית גוון ירוק מבריק, צבע האצה תלוי בגורמי סביבה, בגיל של התאלוס, במידת החשיפה לאור, ובתהליכי התייבשות שהאצה עברה. ניכרים גם הבדלים בגוון בין המינים השונים של החסנית.

סימני היכר מיוחדים

נקל לטעות בין צמחי פרשדונית ובין צמחי חסנית, ואולם מהסתכלות מיקרוסקופית בחתך רוחב, סמוך לבסיס המאחז, נראה שלחסנית שתי שכבות תאים ואילו לפרשדונית שכבת תאים אחת וחלל בתוכה.  לא ניתן להגדיר את המינים רק מהסתכלות בשדה, בלי מיקרוסקופ. להלן יובא מפתח למינים השונים.

בית הגידול

החסנית גדלה, בדרך כלל, בחלקו העליון של תחום הכרית והיא נחשפת לאוויר לעתים קרובות. החסניות נמצאות בתחום התת-כרית, בעיקר בעונת החורף, לעתים קרובות בכמויות גדולות. אף כי החסנית  אצה ימית מטבעה, היא יכולה להתקיים גם במים מתוקים ואפילו במי-ביוב. החסנית בים מתפתחת בצמוד למצע כלשהו, אולם ניתן לגדל אותה גם כשהיא צפה במים.

ביולוגיה ורבייה

כמעט לכל בני המשפחה מערכת מינית איזומורפית, ורוב המינים ימיים. רבים מהמינים גדלים בתחום הכרית, ותכופות הם נחשפים לאוויר. לגבי רוב האצות הטבולות במי ים, ריכוז הפחמן הדו-חמצני (CO2) במים מהווה גורם מגביל לצמיחה. החסנית, כמו הפרשדונית, מסוגלת לקלוט ביקרבונט (HCO3-), המצוי בכמויות גדולות במי הים, ולהשתמש בו כבמקור פחמן לתהליך הפוטוסינתזה. אולם, למרות תכונה זו המקנה לחסנית יתרון ברור על פני מינים אחרים מתחת למים, כמעט שאין מוצאים אותן במשך השנה בתוך המים. נראה שהסיבה לכך היא ביוטית, ולא מגבלה פיזיולוגית, משום שהאצה מועדפת כמזון על ידי דגים אוכלי אצות.

עונתיות ותפוצה

החסנית נפוצה כמעט בכל העולם, בימים טרופיים וסובטרופיים. ניתן למצוא אותה במשך כל השנה. בחורף חלה עלייה משמעותית בביומסה של החסנית, והיא משתלטת כמעט על כל תחום הכרית. העלייה בביומסה נמשכת כל עוד לא חלה "קטסטרופה". מצב קטסטרופלי כזה מתרחש לעתים לאחר סערות החורף,  בפרט אם לאצה תאלוס מפותח שאז היא נתלשת מהמצע ומוטלת לחוף. גם כמה ימים של ים נמוך, ללא גלים השכיחים בעיקר בתקופות של רוחות מזרחיות, גורמים להתייבשות, להלבנה ולהשמדת האוכלוסייה. אירוע כזה מביא לירידה משמעותית ולהרס כמעט מוחלט של האוכלוסייה. קצב ההתחדשות של האוכלוסייה הוא איטי מאוד ועובר זמן רב עד שהיא מצליחה לתפוס מחדש את מקומה על הסלעים.

כלכלה ופולקלור

אצות הנמנות עם החסניות מהוות מרכיב חשוב בתזונה של דגים וחסרי חוליות ימיים. מינים רבים משמשים בחקלאות ימית כמזון לדגים ולסרטנים. לאחרונה משתמשים בהן גם במתקנים לטיהור מים כבמקור חמצן. החסנית משמשת מזון לבני אדם במקומות שונים בעולם, בסלט (בתוספת שמן, לימון ותבלינים), במרק, או מיובשת כמקור יוד או כתבלין לסלטים. יש המשלבים את החסנית בתבשילי דגים או אורז. החסנית משמשת הרבה במחקר, גם בארצנו, כיוון שהכושר הפוטוסינתטי שלה גבוה מאוד והיא זמינה ונוחה לגידול ולמעקב.

פירוט המינים

החסניות הן אצות, צינוריות או שטוחות, בנות שתי שכבות תאים, שהתפתחו כנראה מצורות צינוריות קדומות יותר. הצורה והגוון של האצות מושפעים מאוד מתנאי הסביבה בים. משום כך, למרות שכיחותן ולמרות ההתעניינות הרבה של בני האדם בהן, קשה להגדיר את בני המשפחה ולהבחין בין המינים השונים. ההגדרה נעשית לפי צורת התאלוס, סידור התאים וגודלם (ראו להלן). אין אפשרות לזיהוי בטוח ללא מיקרוסקופ.

מינים מספר של חסנית ו חסנית (פרשדונית) תוארו מחופי הארץ. שלושת המינים של חסניות שהוגדרו על ידי פרופ' ג'אקונה (G. Giaccone) הם אלה:

חסנית פסית (Ulva fasciata Delile)

חסנית אשונה  (Ulva laetevirens Areschoug = Ulva rigida C. Agardha)

חסנית זיתנית (Ulva olivascens P. Dang).

 

לגבי חסנית מצויה – (Ulva cfr lactuca Linnaeus),

מציאות המין דווחה פעמים רבות מאזורנו, אך כנראה הייתה טעות בהגדרתו שכן המין אינו מצוי כלל בים התיכון. התאלוס שטוח, לרוב תאלוס יחיד מכל מאחז (אם יש התפצלות היא גבוהה יותר). לעתים קרובות מבחינים בחורים בתאלוס. במבט-על נראים התאים מסודרים בשורות, שפת העלה תמימה. עובי החתך 90-80 ס"מ. פירנואיד 1 לעתים 3-2. האצה מצויה בים הצפוני.